בין ישראל לעמים

עם חצות-לילה פשטה בולשת על אכסניה בפטרבוג ומצאה הרבה "טריפות": יהודים שאין להם רשות-דירה בעיר-הבירה.

עד שבעל-האכסניה התלחש עם ראש-הבולשת על מכסת "הפדיון", ישב הלבלר לכתוב פרוטוקול. פנה לאחד מן התפוסים ושאל:

מתי באת?

השיב התפוס:

לפני שלוש שעות. [10]

ואתה? –שאל הלבלר לתפוס שני.

השיב הלה:

לפני שעה.

ואתה? – שאל לשלישי.

החזיר הלה:

זה עתה באתי.

חייך הלבלר ואמר:

יהודים, לילה-לילה שומע אני תשובות אלו מפי אחיכם, וכבר נמאסו עלי. שמא יודע מי-שהוא מכם להחזיר תשובה אחרת?

נענה תפוס רביעי ואמר:

אדוני לבלר, אני עוד לא באתי כלל...

[10] בעלי-האכסניות היו חייבים להודיע למשטרה במשך שתים-עשרה שעה על כל אושפיז חדש; לפיכך היו היהודים, שנתפסו לבולשת, נוהגים לאמר, שעדיין לא עברו עליהם שתים-עשרה שעה בעיר הבירה.