עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

רבי, – קבל חסיד לפני רבו, – מה אעשה ובני-ביתי מרובים ודירתי צרה?

אמר לו הרבי:

לך והכנס עזך לדירתך!

תמה החסיד – ואת מצות הרבי קיים.

לאחר ימים מועטים חזר ובא החסיד:

רבי, מקום אין בדירתי להניח ראשי.

אמר לו הרבי:

לך כנוס את כל התרנגולים והתרנגולות לדירתך!

כפף החסיד את ראשו – ואת מאמר הרבי עשה.

ושוב חזר ובא החסיד:

רבי, כלה כוחי... אין עוד בדירתי מקום לשבת.

אמר לו הרבי:

לך וגרש את העז מן הבית!

ולמחר פרץ החסיד לחדרו של הרבי ופניו מבהיקים:

רבי, החייתני... רווח לי...