בין ישראל לעמים
מוכסן יהודי סיפּר לחברו: אתמול שלח "הפריץ" שלי אחרי וציווה אותי, שאלמד את כלבו השחור לדבּר. אם לא אלמדו, אמר, יפשיט עורי מעלי. נבהל חברו ושאל: מה עשית? השיב המוכסן הראשון: הסכמתי, אבל תנאי התניתי, שהכלב יימצא בביתי שלוש שנים רצופות, עד שאלמדו. חזר ושאל חברו: ומה תעשה כשתכלינה שלוש השנים? החזיר המוכסן הראשון ואמר: המקום ירחם! או ש"הפריץ" ימות בינתיים, או שהכלב ימות בינתיים, או שימותו שניהם בינתיים... [בקצת מקורות יש גם הפטוֹרה לבדיחה זו: מקץ שלוש שנים, ולא מת "הפריץ", ולא מת גם הכלב, נמלך המוכסן והלך אל "הפריץ" ואמר לו: התבשר, אדוני "פריץ"! כלבך למד כבר לדבר כאחד האדם. וחצוף גדול הוא. אתמול סיפר לי, שכמה פעמים ראה אותך יוצא מחדרה של הגברת ונכנס לחדרה של האומנת... חוור "הפריץ" ואמר למוכסן: מנדיל, מהר לביתך והרוג לו לחצוף זה...]
