בין אדם למקום

בליל-חנוכה נכנס שמריל אצל מכּרו ומצא בחורות יושבות ומשחקות בקלפים. הסתכל בהן ונאנח. אמר לו בעל-הבית:

רבי שמריה, על מה נאנח?

השיב שמריל:

לבי יודע מרת נפשי... הנערות הללו אין אנו רשאים להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד[29]...