בין אדם למקום

שאלו לליצן:

בשלמא שבת נאמר בה "שבת-שבתון"[19], שחמורה היא ואיסורה איסור סקילה, אבל יום-כיפור הקל שאין איסורו אלא איסור כּרת, למה נאמר בו "שבת-שבתון"?[20]

השיב הליצן:

אדם האוכל בתשעה-באב וחושש, שמא יהא ריח אכילתו נודף, מה תקנתו? יעשן מיד ויעביר ריח האכילה. אדם המעשן בשבת וחושש, שמא יהא ריח עשנו נודף, מה תקנתו? יאכל מיד ויעביר ריח-העשן. יום-כיפור, האסור גם באכילה וגם בּעישון, מה תקנה יש לו? הווה אומר, שיום-כיפור אין לו תקנה אלא שיאכל אדם ויעשן, יעשן ויאכל וחוזר חלילה. לפיכך נאמר בו שבת-שבתון...

[19] שמות לא, טו, ועוד.

[20] ויקרא טז, לא, ועוד.