בין אדם למקום

עשיר אחד מעשירי העיר היה מחלל שבת בפרהסיה.

הוכיחו הרב ואמר לו:

איזהו ישראל מומר? "זה המחלל שבתות בפרהסיה".[18]

ענה העשיר עזות:

רבי, לא מפיך אני חי.

לימים ראה הרב לאותו עשיר מטייל בשבת ברחוב וסיגרה בפיו וכלב רץ לפניו. רמז הרב כלפי הכלב ואמר לו לעבריין:

רואה אני, שאתה תזכה ל"קדיש" חשוב יותר מ"קדישו" של אביך...

[18] עירובין סט, א.