בין אדם למקום

אד"ם הכהן הוזמן לבית אחד לסעודה ראשונה של שבת. קידש על פת וכשהגיע ל"המוציא" עשה חריץ בחלה, כנהוג[15].

וכשגמר לקדש נטל נר דולק מעל השולחן והתחיל בודק את הפת.

נבהל בעל-הבית ושאל:

רבי אברהם-בּר, כיצד אתה מטלטל נר דולק בשבת?

החזיר המשורר הזקן:

לא עליך, ידידי, עיני כהות מחמת זיקנה, ובלי אור הנר איני יכול למצוא את החריץ בפת...

[15] עיין מגן-אברהם לסימן קסז.