בין אדם למקום

תשעה-באב נכנס מוכס-יי"ש[13] אצל מוזג יהודי וציווה, שיכינו לו סעודה. מחמת מורא עשה המוזג רצונו של המוכס, ומשום מה יאמרו הבריות הלך מיד וסיפר להרב. שלח הרב אחרי המוכס ואמר לו:

כיצד מעיז אדם מישראל לחלל תענית זו, שנאמרו בה כל חמשת העינויים של יום-כיפור?

השיב המוכס:

רבי, אילו אני חולה שיש בו סכנה, מה דיני, – חייב אני בתענית, או לאו?

אמר הרב:

חולה שיש בו סכנה שאני: פיקוח נפש דוחה הכל. אבל מרשמי פניך ניכּר, שהלואי וירבו חולים כמוך בישראל.

ובכן, – נענה המוכס ואמר: – בעצם מותרת לי האכילה היום, אלא אתה בא בטענה עלי, שאיני חולה, והרי אני תמה עליך, רבי: כיצד צרה עינו של רב בבריאות גופו של אדם מישראל?...

[13] "אקציזניק" בלעז. – בשנות הארבעים למאה הקודמת החכירה הממשלה הרוסית את מכס-היי"ש ליוזל גינצבורג, ופקידיו המוכסים היו מראשוני האפיקורסים ביהדות הרוסית.