בין אדם למקום

מצאו ליהודי יושב ומפטם את כריסו בתשעה-באב, והביאוהו אל הרב. התנצל העבריין לפני הרב ואמר:

רבי, לא לשם הנאה אכלתי, אלא לשם רפואה.

הסתכל בו הרב וראה, שהוא איש בריא מאוד, ואמר לו:

יפה הדבר בעיני, שאתה מהלך אחרי מידותיו של הקדוש ברוך-הוא: מה הוא מקדים רפואה למכה[14], אף אתה מקדים רפואה למכה. אלא הואיל וכבר יש לך רפואה, דין הוא שתבואך עכשיו גם המכה...

[14] עיין סוטה יד א ומגילה יג, ב.