בין אבות לבנים

זקן חלה. בא הרופא ובדקו, יצא ופניו חמורים.

מחלה זו זיקנה קשה לה, – אמר הרופא.

נאנחו בניו של הזקן, נאנח גם חתנו ולחש כמקבל גזירה מן השמים: חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה... "רבים שתו, רבים ישתו"[8]...

הגיע הלחש לאוזניו של החולה, נענה מתוך מיטתו ואמר:

ליזר, שמא תשתה אתה ואני אברך?...

[8] ברכות לג ב; כתובות ח, ב.