בין איש לאשתו

זוג מן השמים. הוא יושב כל-היום בבית-המדרש ועוסק בתורה ובתפילה, והיא יושבת כל-היום בשוק ומוכרת כּעכים לגדולים ולקטנים. וערב-ערב היא שבה מן השוק ומניחה שני כּעכים על השולחן לפניו:

״יאכל, יהנה וישוב לתורה ולתפילה״...

פעם אחת ניגש לשולחן ולא מצא כעכים. תמה ושאל:

מה ראית לשנות ממנהגך?

הניסה היא דמעה מעיניה וסיפרה:

אסון קרה אותה. גונדה של חיילים עברה בשוק, פשטו ידיהם בטרסקל שלה, חטפו את הכעכים והלכו להם.

ראה הוא, שצערה גדול, ניחמה ואמר לה:

אל תצטערי, המקום ימלא חסרונך.

הירהר רגע אחד והוסיף:

שטיא! אם הם חטפו אמאי לא חטפת גם את זוג כעכים בשבילי?...