בין איש לאשתו

יהודי בא אל הרב:

אשתו הוא מבקש לגרש.

נסתכל בו הרב ותהה: זקן עמד לפניו.

אמר לו הרב:

אימתי נשאת אשתך?

השיב הזקן:

לפני ארבעים שנה נשאתיה.

ובנים יש לך הימנה?

הן, רבי; שני בנים ושלוש בנות.

היכן הם?

יצאוני כולם: הללו נשאו להם נשים, והללו נישאו לאנשים.

ועכשיו, – התפלא הרב, – לעת זיקנה, אתה אומר לגרש את אשתך?

החזיר הזקן:

הן, רבי, אני מבקש לגרשה... קודם חתונתי לא ראיתי-אותה. אבא נתנה לי. לאחר שראיתיה ביקשתי לגרשה. מיחה אבא. ״מעוברת היא״ אמר. ושוב מעוברת ושוב מינקת... עמדה מלדת וביקשתי לגרשה. מחה אבא. ״שני בנים ושלוש בנות לך, אמר, ואי-אפשר שיגדלו ילדים בלי אם״... בגרו הבנים והבנות וביקשתי לגרשה. מחה אבא. ״בניך ובנותיך, אמר אתה מקפח לגבי שידוכים״... עכשיו אין לי כבר, ברוך השם, לא בנים ולא בנות בביתי, ואם לא עכשיו, רבי, אימתי?...