בין איש לאשתו

אשתו הלמדנית של רבי מנחם-מנדיל רוּבּין, רבה של ליסקה, שמעה את המשרת שבביתה מברך ברכות-השחר בקול רם ואומר: ״ברוך שלא עשני אשה״. נעלבה וגערה בו. הגיעו הדברים לרבי מנחם-מנדיל, הקפיד ואמר לה:

דעי לך: פחוּת שבזכרים יפה ממעולה שבנקבות.

נעלבה הרבנית עוד יותר ושמרה את עלבונה בלבה.

ורבי מנחם-מנדיל, שהיה מרבה בצומות כל ימות-השבוע, רגיל היה במרק של תרנגולת שמנה לסעודה של שבת. אותה שבת התכוונה הרבנית להקניטו והכינה לו מרק של תרנגול כחוש, ולא של תרנגולת שמנה. טעם הרב את המרק ולא נעם לו, נמנע ולא אכל.

שאלה הרבנית:

לא אמרת, פחות שבגברים יפה ממעולה שבנקבות?

החזיר לה הרב:

במה דברים אמורים? קודם מיתה, אבל לאחר מיתה נקבה יפה...