ראה יוסי, שמלאך-המוות עומד מראשותיו, וביקש מאת אשתו, שתתקשט ותלבש בגדי יום-טוב ותבוא לפניו. מתחילה סבורה היתה, שנטרפה עליו דעתו מחמת חולי, ולא עשתה בקשתו. לאחר שחזר וביקש, עשתה רצונו ובאה לפניו לבושה בגדי יום-טוב וכל תכשיטיה עליה. התחזק יוסי, הרים ראשו מעל הכר ואמר: מלאך-המוות, אתה הוא שאומרים עליך מלא-עיניים? תן עיניך בזו. כלום אין אתה מוצא אותה נאה הימני?...