בין איש לאשתו

בעל פרש מאשתו והלך לעיר אחרת. ראתה האשה, שאין דעתו לחזור, נמלכה והלכה לשם. כשנכנסה אצלו, נטל ״הבדלה״, הדליקה והתחיל מברך עליה. תמהה האשה:

שמא אין דעתך שפויה עליך, שאתה מבדיל ביום-חול?

החזיר לה הבעל:

אימתי מבדילים ומברכים? הווה אומר: במוצאי מנוחה...