בין איש לאשתו

עגונה באה לצדיק לבקש תשועה ממנו. כתב לה הגבאי ״פדיון״ והיא נכנסה אל הצדיק. לאחר שעה קלה יצאה ופניה מבהיקות. מיד הקיפוה חסידים ושאלו:

מה אמר?

השיבה האשה בשמחה רבה:

הוא אמר, שבעלי ישוב אלי, אם ירצה השם, בקרוב.

ואני אומר, – נענה אחריה הגבאי, – שלא ישוב עד העולם.

רגזו החסידים:

אם הרבי יחיה אמר שישוב, כיצד אתה מתחצף ואומר שלא ישוב?

החזיר להם הגבאי:

שוטים שבעולם! הרבי יחיה לא נסתכל בה ולא ראה אותה, ואילו אני מסתכל בה ורואה אותה...