מומרים ומוסרים

פעם אחת העליב בו בחוולסון חבר נעוריו ואמר לו:

כיצד אין אתה מתבּייש מפני זכרו של רבנו רבי ישראל אזרצר, שקיבלנו תורה מפיו, וגם אתה היית תלמיד מובהק לו?

החזיר לו חוולסון:

ידידי, אין אדם נתפס על אמונה שבלב.

רגז הלה:

צא וספר לתינוקות. כלום באמת אתה מאמין?...

הפסיקו חוולסון:

הן, ידידי; אני מאמין באמונה שלימה, שנוח לו לאדם שיהיה פרופיסור בפטרבורג משיהיה מלמד בשניפישוק...