מומרים ומוסרים

לשעבר נהגו רבים מן הכמרים ליתן דינר זהב לכל אדם מישראל, שבא אליהם להמיר. ונמצאו יהודים, שהיו מערימים ומחליפים שמותיהם ונוטלים דינרים כמה פעמים, ומשתמטים ואינם ממירים. ראו הכמרים שׁכּך, נמלכו וביטלו מנהגם, שלא יהיו מערימים נשׂכרים.

בינתיים נכנס יהודי זקן אצל כומר ואמר לו:

אדוני כומר, להמיר באתי.

נסתכל בו הכומר והכירוֹ: זקן זה כבר הוציא מידו כמה דינרים.

אמר לו:

לחינם טרחת ובאת אלי. אותו מנהג כבר נתבטל.

יצא הזקן מביתו של הכומר וזעף:

תיפּח רוחם של הרשעים! פרנסה נקייה וקלה היתה לנו, ואף אותה ביטלו מאיתנו...