גנבים וגזלנים

חנווני קרתני בא לכרך ולקח סחורה מן הסיטוני. בינתיים התחיל היום מחשיך ועמד הקרתני בפינה להתפלל מנחה. עד שׁגמר שמונה-עשרה ננעצה עינו באיצטבה זרועה מטפחות-משי נאות, מהודרות, שופרי דשופרי... כּרע ב"מודים" – ותריסר מטפחות נבלעוּ בכיסו.

למחר בא אל הסיטוני לגמור את החשבונות, נסתכל ב"רשימה" ומצא: תוספת סכום מתחת לשורה האחרונה. תהה ואמר לסיטוני:

תוספת זו על שום מה?

גימגם הסיטוני ואמר:

זוכר אתה?... אתמול לפנות ערב... בשעת מנחה...

זקף הקרתני אצבע כלפי חוטמו של הסיטוני, נענה ואמר:

אוי, גנב אתה!...