לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים

סוחר שמט. למחר נכנס אצלו בעל-חוב ותבע ממנו "בקולות וברקים". אמר לו השמטן:

גשה ושקה לי באותו מקום!

רתח הלה וצעק:

חצוף! "גמילות-חסד" הוא ממוני בידך.

היסה אותו השמטן והחזיר לו:

ידידי, לא לחינם טרח הקדוש ברוך-הוא וחילק אותו מקום לשניים: אחד למלוים בריבית, ואחד – לגומלי-חסדים.