פדריקו גרסיה לורקה (1936-1898)
פזמון מסביליה בַּפַּרְדֵּס הִפְצִיעַ בֹּקֶר יוֹם חָדָשׁ. דְּבוֹרִיּוֹת שֶׁל זָהָב מְבַקְּשׁוֹת הָיוּ שָׁם דְּבַשׁ. אַיֵּהוּ הַדְּבַשׁ? בְּפִרְחֵי הַתְּכֵלֶת, אִיזַבֵּל. בָּרוֹזְמָרִין, שֶׁמִּנֶּגֶד גָּדֵל. (אֻכָּפוֹן שֶׁל זָהָב לוֹ לַמוֹרוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ אֻכָּף מִנְּחשֶׁת.) בַּפַּרְדֵּס הִפְצִיעַ בֹּקֶר יוֹם חָדָשׁ.
Federico Garcia Lorca (1898-1936)
Cancioncilla Sevillana Amanecía en el naranjel. Abejitas de oro buscaban la miel. ¿Dónde estará la miel? Está en la flor azul, Isabel. En la flor, del romero aquel. (Sillita de oro para el moro. Silla de oropel para su mujer.) Amanecía en el naranjel.
מספרדית: אבנר פרץ
