חרוזי סתו

בְּחָשְׁבִי עָלַיִךְ הִרְהוּרַי מִתְבַּשְּׂמִים,

וּמַעֲמִיקִים נֹכַח עִנּוּגֵי מַבָּטַיִךְ,

קֶצֶף לָבָן מְכַסֶּה אֶת יחפת כַּפּוֹתַיִךְ

וּבִשְׂפָתַיִךְ דְּבֵקָה שִׂמְחַת עוֹלָמִים.

הָאַהֲבָה בַּת חֲלוֹף, קְסָמֶיהָ יָחוּשׁוּ לִכְלוֹת,

וְקֵץ בְּשָׁוֶה תָּבִיא עַל עִנּוּג, עַל מַכְאוֹב;

שָׁעָה, מֵאָז שֵׁם עַל הַשֶּׁלֶג כִּלִּיתִי לִכְתֹּב

וְרֶגַע, מֵאָז פִּי לָאַט אַהֲבָתִי עַל חוֹלוֹת.

לֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים בַּשְּׂדֵרָה גּוֹן מַצְהִיב

מִצְעַד אוֹהֲבִים שָׁם חָלַף לוֹ עָגוּם,

וּבִגְבִיעַ הַסְּתָו נוֹתַר יַיִן עָמוּם,

אֶל תוֹכוֹ, עֲלֵיהֶם, יַשִּׁירוּ וְרָדֶיךָ, אָבִיב.

מספרדית: אבנר פרץ