א.א. האוסמן (1936-1859)
נאה מכל הדובדבן נָאֶה מִכֹּל הַדֻּבְדְּבָן כְּשֶׁפֹּארוֹתָיו עוֹטוֹת לָבָן; יָפְיוֹ בֵּין אִילָנוֹת מַרְהִיב עֵת יְלַבְלֵב בִּפְרֹס אָבִיב. עֶשְׂרִים מִבֵּין שִׁבְעִים שְׁנוֹתַי, הֵן, לִבְלִי שׁוּב עָבְרוּ עָלַי; אִם אֲבִיבִים עֶשְׂרִים תַּחְסִיר, לִי חֲמִשִּׁים גּוֹרָל הוֹתִיר, וְזֶהוּ פֶּרֶק זְמַן עָלוּב לִרְווֹת עַד תֹּם מַרְאוֹת לִבְלוּב – עַל כֵּן שׁוּב אֶעֱבֹר בַּגַּן לִרְאוֹת פְּרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן.
A.E. Housman (1859-1936)
Loveliest of trees Loveliest of trees, the cherry now Is hung with bloom along the bough, And stands about the woodland ride Wearing white for Eastertide. Now, of my three score years and ten, Twenty will not come again, And take from seventy springs a score, It only leaves me fifty more. And since to look at things in bloom Fifty springs are little room, About the woodlands I will go To see the cherry hung with snow.
מאנגלית: אבנר פרץ
