הרנאן גונזלס דה אסלאבה (1601-1534?)
חידה גַּם בְּעוֹד חֹדֶשׁ לֹא תִּקְלַע לַאֲשֶׁר אוֹתְךָ אֶשְׁאַל, גַּם לֹא תִּתְפָּאֵר בִּכְלָל כִּי פִּתְרוֹנוֹ יָפֶה עָלָה. מַהוּ, זֹאת אֶשְׁאַל תְּחִלָּה, שֶׁיַּכֶּךָ, בַּל תִּרְאֵהוּ? - זֶה הָרוּחַ בְּוַדַּאי! - אֱלֹהִים הוּא, אֶל שַׁדַּי! בְּעֵינְךָ לֹא תֶּחֱזֵהוּ, רַק בְּכֹחַ אֱמוּנָה תֶּחֱזֶה בְּרֹב בִּינָה. בְּמַהוּת כֹּה עֲדִינָה הַתְּבוּנָה הִיא תְּדַבֵּר: לִי הָאֵר בְּזֶה הַנֵּר, כִּי הַכֹּל נִסְתָּר הִנֵּהוּ, הַמְּפַקֵּד הוּא אוֹ צוֹעֵר? לֹא אַבְחִין לֹא אֵדָעֵהוּ!
Hernán González de Eslava (1534-1601?)
Enigma No acertaréis en un mes lo que quiero preguntaros; no presumáis de alabaros, que yo os diré: aquéste es. ¿ Qué es, qué es, y qué es que te da y tú no lo ves? - Es el viento! Es Dios en el Sacramento, que tu vista no lo ve, y veráslo con la fe y con sano entendimiento. La razón dice sin tiento en misterio tan sutil: Alúmbrame ese candil, que no veo nada; que ni sé si es alguacil, si cabo de escuadra.
מספרדית: אבנר פרץ
