לְסַבָּא יֵשׁ זָקָן

שֶׁאֶבְיָתָר אוֹהֵב לְלַטֵּף.

מִנַּיִן הַזָּקָן?

הוּא שׁוֹאֵל מִדֵּי פַּעַם אֶת סַבָּא:

לְעִתִּים עוֹנֶה לוֹ סַבָּא:

זֶהוּ זְקַן פִּירָטִים

מִן הַיָּמִים בָּהֶם שׁוֹטֵט

בַּקָרִיבִּים

בִּסְפִינָה שֶׁמִּפְרָשֶׂיהָ עֲגֻלִּים.

לְעִתִּים הוּא אוֹמֵר

כִּי זֶה זָקָן שֶׁגִּדֵּל לוֹ

בַּמִּדְבָּר הַנוּבִּי,

כְּשֶׁרָכַב שָׁם עַל גְּמַלִּים.

וּכְשֶׁנָּחָה עָלָיו הָרוּחַ

בִּמְיֻחָד

הוּא מְסַפֵּר כִּי זֶה זָקָן

שֶׁהוּא גִּדֵּל

בִּשְׂדוֹת הַקֶּרַח שֶׁבְּלַפְּלַנְד,

נִשָּׂא לוֹ בְּמִגְרֶרֶת

בִּידֵי אַיָּלִים מְגֻדָּלִים.

לְאֶבְיָתָר כְּלָל לֹא אִכְפַּת

שֶׁמִּדֵּי פַּעַם

מִתְחַלֵּף הַטַּעַם -

הָעִקָּר שֶׁסַּבָּא מְצָרֵף לְכָךְ

מְאֹרָעוֹת

מֻפְלָאִים וּמַבְהִילִים.