אֶבְיָתָר מְשַׂחֵק

בְּמִשְׂחָק הַמִּלִּים,

הוּא פּוֹתֵחַ מִשְׁפָּט

וְסַבָּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַשְׁלִים:

 

- הָיֹה הָיְתָה גְּבֶרֶת

- וְלָהּ חֲטוֹטֶרֶת

- הִיא גִּדְּלָה לָהּ הָמוֹן חַרְשָׁפִים

- אַךְ אָכְלוּ אֶת כֻּלָּם יַנְשׁוּפִים

- הִיא צָרְחָה וְצָרְחָה בְּלִי לַחְדֹּל:

- הַצִּילוּ! הַצִּילוּ! גּוֹנְבִים פֹּה הַכֹּל!

- הִגִּיעוּ שׁוֹטְרִים בְּנַיֶּדֶת כְּחַלְחֶלֶת

- וְרָשְׁמוּ לָהּ תְּלוּנָה אֲרֻכָּה וּמְפֻלְפֶּלֶת.

- מַדּוּעַ תְּלוּנָה כְּנֶגְדִּי, וְעַל מַה?

- הַטְרָדַת הַצִּבּוּר, הֲקָמַת מְהוּמָה!

- הַגְּבֶרֶת הֵחֵלָּה פִּתְאוֹם לְקַלֵּל

- וְעַל הַשּׁוֹטְרִים הִיא הֵנִיפָה מַקֵּל...

- וְעַכְשָׁו הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּבֵית אֲסוּרִים

- בּוֹכָה כָּל הַיּוֹם הִיא שָׁם בְּכִי תַּמְרוּרִים...

 

"אֵיזֶה כֵּיף", אוֹמֵר אֶבְיָתָר

"יָצָא לָנוּ פֹּה מַעֲשֶׂה נֶהֱדָר.

אַךְ מַדּוּעַ וְלָמָּה סָבְלָה הַגְּבֶרֶת,

זוֹ אֲשֶׁר לָהּ עַל גַּבָּהּ חֲטוֹטֶרֶת?

הֵן לְהֵאָסֵר עַל גְּנֵבַת חַרְשָׁפִים

רְאוּיִים הָיוּ רַק הַיַּנְשׁוּפִים!"

"בֶּאֱמֶת, הֲשָׁמַעְתָּ אַתָּה, אֶבְיָתָר,

עַל יַנְשׁוּף הַיּוֹשֵׁב לוֹ בְּתָא מַעֲצָר???"