לְסַבָּא יֵשׁ מִלּוֹן יָשָׁן נוֹשָׁן

(מַמָּשׁ עַתִּיק יוֹמִין)

וְהוּא שׁוֹלֵף מִמֶּנּוּ

מְלוֹא הַטֶּנֶא מַטְעַמִּים:

הַחַמְצָן קָרוּי שָׁם אַב-חֶמֶץ,

הַגֶּרֶב שָׁם קָרוּי פֻּזְמָק,

הַכְּפָפוֹת כְּסָיוֹת

אוֹ גַּם בָּתֵּי יָדַיִם,

הַתֵּאַטְרוֹן גֵּיא חִזָּיוֹן,

הַטֶּלֶגְרָף הוּא דֶּלֶג-רַב,

הַמִּבְרָק הִנּוֹ דַּע-פֶּתַע,

הַמִּשְׁקָפַיִם

הֵם בָּתֵּי עֵינַיִם ...

אַךְ יוֹתֵר מִכָּל

אֲהוּבָה עַל אֶבְיָתָר

אַהֲבָה מְיֻחֶדֶת וּכְלָלִית

     הַ   הִ  לֵּ  לִ  י   ת.

לֹא אֵין זֶה סוּג שֶׁל חֲלָלִית,

זֶה פָּשׁוּט: סֶנְדְוִיץ' אוֹ כָּרִיךְ

(הִמְצִיא אוֹתוֹ הִלֵּל).

וּכְשֶׁאֶבְיָתָר בָּא לְבִקּוּר

אָז סַבָּא מִזְדָּרֵז, כִּי הוּא צָרִיךְ

לְהָכִין לוֹ הִלֵּלִית.

הַהִלֵּלִית שֶׁל סַבָּא

אֵינָהּ סְתָם סֶנְדְוִיץ' שִׁגְרָתִי

לֹא, לֹא,

הַהִלֵּלִית שֶׁל סַבָּא

בְּנוּיָה בְּאֹפֶן אֵיכוּתִי!

רֵאשִׁית, לַחְמָנִיָּה

חֲלוּלָה כַּחֲלָלִית

וּמְכִילָה הִיא בְּחֻבָּהּ

גְּבִינָה זֵיתִים וְעַגְבָנִית

(כְּלוֹמַר עַגְבָנִיָּה סְמוּקָה)

וְעוֹד תַּבְלִין

סוֹדִי לִמְהַדְּרִין

וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא גַּם

טְעִימָה וְרֵיחָנִית.

אֶבְיָתָר מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר

(בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל סַבָּא:

גּוֹמֵר אֶת הַהַלֵּל)

"הֵידָד לַהִלֵּלִית

וּלְמַמְצִיאָהּ רַבִּי הִלֵּל!"