אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשִׁיר,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְצַיֵּר עַל הַדַּף,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיִּשְּׁקוּ לִי בַּמֵּצַח,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיִּגְעוּ לִי בָּאַף.

 

וּבִכְלָל...

 

אֵינֶנִּי זוֹכֵר שׁוּם שִׁיר,

אֵינֶנִּי זוֹכֵר שׁוּם דִּקְלוּם;

הַמֵּצַח כּוֹאֵב לִי הַבֹּקֶר,

הָאַף מְנֻזָּל וְסָתוּם.

 

וּבִכְלָל...

 

אֶת כָּל צִיּוּרַי מָחַקְתִּי,

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לִסְפֹּר,

אֶת רִקּוּד הַלֵּיצָן שָׁכַחְתִּי

(וְגַם לֹא מִתְחַשֵּׁק לִי לִזְכֹּר).

 

וּבִכְלָל...