אֶבְיָתָר, נוּם הֵרָדֵם,

גַּם דֻּבִּי כְּבָר יָשֵׁן.

נָמָה לָהּ כְּבָר כָּל הָעִיר

לְאֶבְיָתָר צוֹמַחַת שֵׁן.

 

שֵׁן צוֹמַחַת בְּתוֹךְ פִּיו

מָחָר תָּצוּץ לָהּ כְּבָר,

מוּל הָרְאִי נִקְרָא יַחְדָּו:

"שָׁלוֹם לָךְ שֵׁן שֶׁל אֶבְיָתָר."

 

אַךְ בֵּינָתַיִם הֵרָדֵם

עֲצֹם עֵינֶיךָ בֵּן,

הצִּיפְצִיפִית מֵרֹאשׁ הָעֵץ

כְּבָר נִרְדְּמָה בְּתוֹךְ הַקֵּן.

 

אֶבְיָתָר, נוּם הֵרָדֵם,

נִרְדַּם לוֹ גַּם הַפִּיל;

מָחָר אֶל יוֹם חָדָשׁ נָקוּם

וּבִלְבָבֵנוּ גִּיל.