בַּסִּפְרִיָּה תַּצְלוּם יָשָׁן

וְאֶבְיָתָר רוֹאֶה בּוֹ אִישׁ

מְעַט קָשִׁישׁ

לָבוּשׁ גְּלִימַת פַּסִּים

וּלְרֹאשׁוֹ מִצְנֶפֶת.

 

עֵינָיו טוֹבוֹת,

שׁוֹלְחוֹת מַבָּט אוֹהֵב

וּמְלַבֵּב;

שַׁלְוָה, מִבְּלִי מֵשִׂים,

אֶת אֶבְיָתָר עוֹטֶפֶת.

 

הוּא לֹא שׁוֹאֵל

מִי הַקָּשִׁישׁ,

מַה שֵּׁם הָאִישׁ?

רַק הַמַּבָּט אוֹתוֹ מַקְסִים

וְדוּמִיָּה אוֹתוֹ אוֹפֶפֶת.