אני רוצה לספר על אבא ואמא, מה היה אבא שלי עובד. אבא שלי היה צורף, עושה צמידים כל מיני עבודות יפות, אבל לא בשביל יהודים רק בשביל ערבים. לא תמיד היה עבודה, לפעמים יש לפעמים אין. אז אם אין עבודה היה הולך לקנות דברים שאין בכפרים של הערבים; מחטים,חוטים, מספריים, בשמים, מסטיקים, סוכר, זה לא היה אצלם בכפרים, והולך למכור להם.

בכפרים לא היה להם כסף - היה להם רק אוכל. היה להם חיטה היה להם ענבים היה להם צימוקים, רק אין דברים אחרים. אז אבא שלי, שאין עבודה בבית, היה הולך וקונה את הדברים האלו וקונה לו חמור, והולך לכפרים האלה.

עד שהוא הולך לשם, לפעמים הוא רוכב על החמור, אם לא מצא אותו איזה ערבי הוא ממשיך לכפר של הערבים. ולפעמים אם זה יש ערבי בדרך ואבא שלי היה רוכב על החמור, היה אומר לו: "תרד יא כלב מעל החמור", תלך ברגל. אבא שלי אין לו ברירה, אבא שלי היה אומר לו:"ברשותך", וזה אומרים בערבית "עלא ראייק", אז אם הוא ערבי טוב אז הוא נותן לו, אם לא - הולך ברגל. וככה היה.

אז פעם אחת, הולכים לכפר הזה, הולכים ויש כל יום שוק; שוק יום שני, שוק יום שלישי, בכל כפר יש יום אחר שוק. והשוק הזה, החנויות בלי דלתות, מי שמגיע הראשון תופס לו את החנות, ובערב הוא לוקח את הסחורה שלו על החמור והולך למחרת לכפר אחר, הוא הולך ככה אותו הדבר אצל הערבים וזה.

פעם אחת אבא שלי לא היה לו עבודה. אמרתי לו אני רוצה לבוא איתו לעבודה אצל הערבים, אז הוא לא אמר כלום. הוא לקח אותי ואני ילדה קטנה בת חמש או בת שש. אני אהבתי את אבא שלי משהו שיגעון. אז לקח אותי, ואני חשבתי שייקח אותי איפה שילך אני איתו, אז לא היה ככה.

הוא הלך, הגיע לכפר הראשון ושם אותי בתוך משפחה ערבית יש להם שתי בנות בגיל שלי, ואני פחדתי, כל היום אני עם דיכאון כזה. שם אותי אצל הערבים, הם התנהגו אלי יפה, הבנות שיחקו איתי לקחו אותי לטייל והאמא נתנה לי לאכול, אבל לא הייתי שקטה. איפה אבא שלי? למה זרק אותי שמה? פחד... משהו! עד שאבא שלי בא בערב. זה היה ביום הראשון ואני הלכתי שלושה ימים, זה לא היה קל. והערבים האלו נתנו לנו חדר קטן שנשים את הסחורה ולישון, ובבקר הוא בא והולך למקום אחר.

עד שחזרנו הביתה, כמה נתנו לי מתנות הערבים, נתנו לי הרבה דברים. זה נותנת כמה צימוקים וזה נותן כמה חיטים וזה נותן... אומרים זה רק בשבילך, בשביל הילדה שלך. הרבה נתנו, חוץ מה שנתנו לו בשביל הסחורה מה שמכר. אבל כסף יש להם מעט מאוד, לא הרבה כסף, היה להם דברים אחרים.

העיקר באנו על החמור מלא כל מיני דברים טובים; חמאה וצימוקים וענבים, הכל מה שיש להם נתנו, וכמו שאומרים נתן לי מתנה.