חזרה לתוכן העניינים

פרק שלישי – בוגרי הסדנאות של בית אריאלה

בית אריאלה – "שער ציון" היא הספרייה העירונית המרכזית של תל-אביב יפו. בנוסף לפעילויות הספרניות הרגילות מתקיימים בבית אריאלה אירועים תרבותיים שונים, תערוכות, הצגות מפגשים עם יוצרים, פסטיבלים בנושאי תרבות ואמנות וכנסים מסוגים שונים. כמו כן מקיימת הספרייה שורה שלימה של קורסי הכשרה מסוגים שונים: סדנאות לכתיבה יוצרת, סדנאות לשירה וכדומה.

החל משנת 1983 מקיימת הספרייה פעילויות בנושא של סיפור-סיפורים לילדים ולמבוגרים. פעילויות אלה כוללות:

· "שעת סיפור" לילדים

· מופעים של מספרי-סיפורים מקצועיים.

· כנסים ארציים ובינלאומיים בנושא סיפור-סיפורים

· סדנאות להכשרת מספרים.

הסדנאות להכשרת מספרי-סיפורים של בית אריאלה החלו בשנת 1983. תחילה התקיימה כל שנה סדנה אחת ובה כ-17 תלמידים בממוצע. החל משנת 1993 נפתחות בכל שנה שתי סדנאות, אחת למספרים מתחילים והשנייה למספרים מתקדמים. ככלל, ההשתתפות בסדנה למתקדמים מותנית בהשתתפות בסדנה למתחילים, אך במקרים רבים מתקבלים תלמידים בעלי ניסיון מוקדם בסיפור-סיפורים ישירות לסדנת המתקדמים. הקבלה לסדנאות מותנית בראיון מוקדם (אודישין) במטרה לקבל ללימודים רק תלמידים בעלי פוטנציאל מוכח לסיפור-סיפורים.

בין 1983 ל-2002 הוכשרו בסך הכל 568 תלמידים. נתון זה מבוסס על רשימת בוגרי הסדנאות שהועברה אלי על ידי מזכירות בית אריאלה.

1. מקור המידע

מאחר ובית אריאלה הוא המוסד הוותיק ביותר בארץ להכשרת מספרים ורבים מבוגרי הסדנאות פועלים כמספרים מקצועיים, היה לי עניין לבחון את אוכלוסיית התלמידים הנוטלים חלק בסדנאות ולבדוק את הפרופיל האופייני לקבוצה זו.

פרק זה מתבסס על שאלונים שמולאו על ידי בוגרי הסדנאות להכשרת מספרים של בית אריאלה מתחילים ומתקדמים כאחד.

35 בוגרי סדנאות המהווים 6.1% מכלל הבוגרים ענו על השאלונים שנשלחו אליהם.

22 ממשיבי השאלונים היו בזמן הסקר מספרים פעילים ו-13 ממשיבי השאלונים היו בזמן הסקר מספרים בלתי פעילים.

14 מן הבוגרים למדו בסדנה א' בלבד. 7 מן הבוגרים שהיו בעלי ניסיון מוקדם בסיפור סיפורים נתקבלו ישירות לשנה ב', ו-14 בוגרים נטלו חלק בשתי השנים.

להלן פרוט מספרי הבוגרים שהשיבו על השאלונים על פי חלוקת לשנתונים ולבוגרים שמספרים בפועל לעומת בוגרים שאינם עוסקים כיום בסיפור-סיפורים מקצועי.

התפלגות קבוצות המשיבים לשאלון
	אינם מספרים כיום			מספרים כיום			סך הכל
	שנה א	שנה ב	שתי הסדנאות	שנה א	שנה ב	שתי הסדנאות	שנה א	שנה ב	שתי הסדנאות	סה"כ
1983 עד 1987	1			3			4			4
1988 עד 1992	3			1		5	4		5	9
1993 עד 1997	4			1	2	3	5	2	3	10
1998 עד 2002		4	1	1	1	5	1	5	6	12
סך הכל	8	4	1	6	3	13	14	7	14	35

טבלה 10 – התפלגות קבוצות המשיבים לשאלון

2. מבנה השאלון

השאלון שנשלח לבוגרי הסדנאות כלל ששה סעיפים:

א. פרטים אישיים.

ב. רקע משפחתי ועדתי.

ג. תחומי עיסוק והשכלה.

ד. הכשרה מוקדמת בסיפור-סיפורים.

ה. הקף העיסוק כמספר סיפורים.

ו. הערכת הסדנאות.

3. הסברים על מבנה השאלון ומטרותיו

שלושת הסעיפים הראשונים בשאלון נועדו לספק מידע כללי על התלמידים במטרה להרכיב פרופיל של תלמיד אופייני. הפרטים שהנשאלים התבקשו למסור היו גיל, מצב משפחתי, ארץ לידה, מוצא עדתי של ההורים, השכלה ועיסוקים בעבר ובהווה. כמו כן התבקשו הנשאלים להגדיר עצמם מבחינת יחסם לדת – האם הם חילונים, מסורתיים, או דתיים.

בסעיף הרביעי בדקתי באיזו מידה בוגרי הסדנאות אכן עוסקים בפועל בסיפור סיפורים מקצועי ומה היקף עבודתם כמספרים.

בסעיף החמישי ביקשתי לעמוד על התרשמותם של הבוגרים משיטות הלימוד הנהוגות בסדנאות וזאת כהשלמה לפרק הבא שבו אני מנתח את הסדנאות להכשרת מספרים של בית אריאלה על פי ראיונות עומק עם חלק מן המורים.

4. פרופיל מוצא, השכלה ויחס לדת

היחס בין גברים לנשים באוכלוסיית התלמידים הוא: 77% נשים ו-23% גברים.

הגיל הממוצע של בוגרי הסדנאות כיום (2002) הוא 54.

הגיל הממוצע של הבוגרים בעת שהתקבלו לסדנאות היה 46. להלן החלוקה לפי קבוצות גיל:

קבוצת גיל	בני 23- 35	בני 39 - 57	בני 58 - 63	סך הכל
מספר תלמידים	9	18	8	35
אחוז תלמידים	% 25.7	% 51.4	% 22.9	% 100

טבלה 11 – חלוקה לפי קבוצות גיל

נתון זה הוא מעניין ביותר. אף שמטרתן המוצהרת של הסדנאות היא להכשיר תלמידים שיתפקדו לאחר לימודיהם כמספרים פעילים ואף שיש סלקציה קפדנית על המתקבלים, % 74.3 מן המתקבלים ללימודים באים משכבת הגיל של בני 39-57. אחוז הצעירים המתקבלים לסדנאות (גילאי 23-35) הוא מאוד נמוך: % 25.7 בלבד.

נתונים אלה, אף יותר מנתוני הגיל הממוצע של מספרים מקצועיים בארץ (51), מצביעים על כך שהביקוש למקצוע בא מצד שכבת גיל מבוגרת יחסית. על אף הדרישה הגואה למספרי-סיפורים בארץ,[1] המקצוע איננו נחשב עדין מספיק אטרקטיבי לצעירים.

מבחינת המצב המשפחתי 80% מבוגרי הסדנאות כיום נשואים 8% רווקים ו-121% גרושים. מספר הילדים הממוצע הוא 2.4. אין בידי נתונים על מצבם המשפחתי של הבוגרים בעת שנרשמו ללימודים.

להלן התפלגות המספרים לפי ארץ הלידה:

· ישראל 28 תלמידים (80%).

· ארה"ב 2 תלמידים (8.6%).

· פולין, רומניה, מצרים ותורכיה, תלמיד אחד מכל מדינה (2.9%).

מבחינת מוצא משפחתי עדתי, הרוב המכריע מבין בוגרי הסדנאות (71%) הם בנים להורים ממוצא אשכנזי, 23% מהמספרים הם בני עדות המזרח, ו-6% הם ממוצא מעורב. 80% מכלל המספרים הם ילידי הארץ.

להלן התפלגות המספרים על פי מוצא עדתי של ההורים:

· מוצא אשכנזי 25 (71%) (מתוך זה 15 (43%) מזרח אירופה).

· מוצא מזרחי (בני העדה הספרדית, יוצאי אסיה וצפון אפריקה) 8 (23%).

· מוצא מעורב (אב אשכנזי ואם מעדות המזרח או להפך) 2 (6%).

מספרים אלה קרובים מאוד למאפיינים של קבוצת המספרים הפעילים.

מבחינת השכלה לחלק ניכר מבוגרי הסדנאות (83%) יש השכלה אקדמאית. להלן התפלגות האוכלוסייה לפי רמת השכלה:

· השכלה תיכונית 6 (17.1%)

· השכלה אקדמאית 29 (82.9%).

מבין בעלי השכלה האקדמאית ארבעה בוגרים (10.8%) רכשו השכלה בתחומי חינוך וששה מספרים (16.2%) בתחום האמנות והתאטרון.

גם בדיקת העיסוק המקצועי של המספרים בעבר ובהווה מראה על נטייה חזקה לכיוון של עיסוק בתחומי ההוראה, החינוך, האמנות והתאטרון.

עיסוק בעבר:

· הוראה וחינוך 18 (51.4%).

· אמנות ותאטרון 10 (20.6%).

עיסוק בהווה:

· הוראה וחינוך 7 (20.0%).

· אמנות ותאטרון 6 (17.1%).

מבחינת ההתייחסות לדת רוב מכריע של המספרים מגדיר עצמו כחילוני. להלן התפלגות האוכלוסייה לפי נטייה דתית:

· 25 מספרים חילוניים (71.4%).

· 7 מספרים מסורתיים (20.0%).

· 3 מספרים דתיים (8.6%).

בקבוצת אלה שהגדירו עצמם כחילוניים, 6 מספרים (24%) הצהירו על זיקה למסורת.

הפרופיל המצטייר לתלמידי הסדנאות להכשרת מספרים בבית אריאלה לאורך תקופה של 19 שנים דומה מאוד למה שראינו בקבוצת המספרים: יליד הארץ, בן להורים אשכנזים, בעל השכלה אקדמאית, שגילו נע בין 31 ל-49 והמגדיר עצמו כחילוני.

5. הקף עיסוק כמספרי סיפורים

מבין 35 בוגרי הסדנאות בסקר, 22 בוגרים (63%) עוסקים כיום בפועל בסיפור-סיפורים מקצועי. 7 מהם הגדירו זאת כמקצוע עיקרי ו-15 כמקצוע משני.

הערכת שיטות הלימוד

השאלה הראשונה שהוצגה לבוגרי הסדנאות הייתה: "באיזו מידה תרמו הסדנאות שעברת בבית אריאלה לשיפור תפקודך כמספר?"

בתשובה לשאלה זו השיבו 54% מן הבוגרים שאינם פעילים כיום כמספרים כי הסדנאות שיפרו במידה רבה מאוד את תפקודם כמספרים בעוד שמבין הבוגרים הפעילים היום כמספרים השיבו 50% כי הסדנאות שיפרו רק במידה רבה את תפקודם כמספרים. נתון זה אפשר שהוא מעיד על כך שלאותם בוגרים שיישמו בפועל את אשר למדו בסדנאות, יש הערכה פחותה יותר למידת התועלת שהפיקו מהן בהשוואה לבוגרי סדנאות שלא התנסו בפועל בסיפור-סיפורים מקצועי. כמו כן ניתן להצביע על מגמת עלייה עם השנים (בייחוד בשנים האחרונות 1998-2002) בהערכת תרומתן של הסדנאות מצד הבוגרים. נראה לי שמגמת הערכה גוברת זו של התלמידים לסדנאות, מעידה על כך שמורי הסדנאות לא קפאו על שמריהם, אלא שיפרו אותן משנה לשנה והקנו לתלמידים כלים טובים יותר לסיפור-סיפורים מקצועי.

להלן טבלת התוצאות:

באיזו מידה תרמו הסדנאות שעברת בבית אריאלה לשיפור תפקודך כמספר?
בוגרים לא פעילים (13)					בוגרים פעילים (22)				כלל הבוגרים (35)
קבוצת שנים	מידה רבה מאוד	מידה רבה	מידה מועטת	לא תרמו כלל	מידה רבה מאוד	מידה רבה	מידה מועטת	לא תרמו כלל	מידה רבה מאוד	מידה רבה	מידה מועטת	לא תרמו כלל
1983 - 1987 (5)	100%				25%		75%		40%		60%
1988 - 1992 (10)	33%	33%			14%	57%	14%	14%	20%	50%	10%	10%
1993 - 1997 (8)	25%	75%			25%	75%			25%	75%
1998 - 2002 (12)	80%	20%			43%	57%			58%	42%
סך הכל (35)	54%	15%	0%	0%	27%	50%	18%	5%	37%	46%	11%	3%

טבלה 12 – תרומת הסדנאות לשיפור התפקוד כמספר

השאלה השניה שהוצגה לבוגרי הסדנאות הייתה: "באיזו מידה תרמו הסדנאות ליכולת שלך לאתר חומר סיפורי ולהכינו לסיפור בע"פ?"

בתשובה לשאלה זו השיבו 39% מן הבוגרים שאינם פעילים כיום כמספרים כי הסדנאות שיפרו במידה רבה את יכולתם לאתר חומר סיפורי ולהכינו לספור בע"פ 15% מקבוצה זו השיבו כי התרומה הייתה מועטת. בקבוצת הבוגרים הפעילים היום כמספרים התהפך הגלגל: רק 23% סברו שהסדנאות שיפרו במידה רבה את יכולתם לאתר חומר סיפורי בעוד ש-41% השיבו כי הסדנאות שיפרו רק במידה מועטת את יכולתם זו.

באיזו מידה תרמו הסדנאות ליכולת שלך לאתר חומר סיפורי ולהכינו לסיפור בעל פה?
	בוגרים לא פעילים (13)				בוגרים פעילים (22)				כלל הבוגרים (35)
	מידה רבה מאוד	מידה רבה	מידה מועטת	לא תרמו כלל	מידה רבה מאוד	מידה רבה	מידה מועטת	לא תרמו כלל	מידה רבה מאוד	מידה רבה	מידה מועטת	לא תרמו כלל
1983 - 1987 (5)	100%				25%		50%	25%	40%		40%	20%
1988 - 1992 (10)	33%			33%	14%	14%	43%	29%	20%	10%	30%	30%
1993 - 1997 (8)		50%	25%	25%	25%	50%		25%	13%	50%	13%	25%
1998 - 2002 (12)	20%	60%	20%			29%	57%	14%	8%	42%	42%	8%
סך הכל (35)	23%	39%	15%	15%	14%	23%	41%	23%	17%	29%	31%	20%

טבלה 13 – תרומת הסדנאות ליכולת לאתר חומר סיפורי ולהכינו לסיפור בעל פה

כמו בשאלה הקודמת ניכר כאן ההבדל בין בוגרים שהפכו למספרים בפועל לבין בוגרים שלא מימשו את מה שלמדו בצורה מקצועית. לבוגרים שהפכו למספרים מקצועיים יש הערכה פחותה ביחס לתרומתן של הסדנאות ליכולתם לאתר סיפורים ולהכינם לסיפור בע"פ.

אשר להבדלים לאורך ציר הזמן – קשה להצביע על מגמות ברורות, אך יש שיפור מה בהערכה במחזורי השנים האחרונות (2002-1993) לעומת המחזורים המוקדמים (1998-1983) .

השאלה השלישית שהוצגה לבוגרי הסדנאות הייתה: "באיזו מידה תרמו הסדנאות להבנה טובה יותר של מרכיבי אמנות הסיפור?"

בתשובה לשאלה זו השיבו 46% מן הבוגרים שאינם פעילים כיום כמספרים כי הסדנאות שיפרו אצלם במידה רבה מאוד את הבנת מרכיבי אמנות ההיגוד בעוד שמבין הבוגרים הפעילים היום רק 27% השיבו כך. מידת אי שביעות הרצון מתרומתן של הסדנאות בנושא זה עלתה מ-8% אצל קבוצת הבוגרים הבלתי פעילים ל-32% בקבוצת הבוגרים הפעילים.

לא ניתן להצביע על מגמות ברורות לאורך ציר הזמן.

ניתן לסכם אם כך ולומר שבכל שלוש השאלות שהתייחסו למידת ההערכה של חומרים שנלמדו בקורס ותרומתם ליכולת ההיגוד של התלמידים יש מגמה ברורה של הערכה נדיבה יותר מצד אותם תלמידים שלא יישמו בפועל את מה שלמדו. לעומתם בוגרי סדנאות שהפכו למספרים בפועל, העריכו פחות את תרומת הקורס ליכולתם ההיגודית.

	באיזו מידה תרמו הסדנאות להבנה טובה יותר של מרכיבי אמנות הסיפור?
	בוגרים לא פעילים (13)				בוגרים פעילים (22)				כלל הבוגרים (35)
	מידה רבה מאוד	מידה רבה	מידה מועטת	לא תרמו כלל	מידה רבה מאוד	מידה רבה	מידה מועטת	לא תרמו כלל	מידה רבה מאוד	מידה רבה	מידה מועטת	לא תרמו כלל
1983 - 1987 (5)	100%				25%	25%	50%		40%	20%	40%
1988 - 1992 (10)	33%		33%		14%	43%	29%	14%	20%	30%	30%	10%
1993 - 1997 (8)	25%	75%			50%	25%	25%		38%	50%	13%
1998 - 2002 (12)	60%	40%			29%	57%	14%		42%	50%	8%
סך הכל (35)	46%	39%	8%		27%	41%	27%	5%	34%	40%	20%	3%

טבלה 14 – תרומת הסדנאות להבנה טובה יותר של מרכיבי אמנות ההיגוד

השאלה הרביעית שהוצגה לבוגרי הסדנאות הייתה: "באיזה תחומים הרגשת שהסדנאות העניקו לך יכולות חדשות או העמיקו והרחיבו יכולות קודמות?"

כאן דווקא ניכרת מגמה הפוכה: בוגרים פעילים העידו על עצמם כי הסדנאות העניקו להם יכולות חדשות או ביססו יכולות קיימות במידה רבה יותר מאשר בוגרים לא פעילים. ההבדל הממוצע בין שתי הקבוצות הוא כמעט 12%. במיוחד היה הבדל ניכר בין הקבוצות בסעיפים הקשורים לשימוש בקול, יכולת דרמטית, ביטוי רגשי ותקשורת עם קהל. בסעיפים אלה הגיע ההפרש בין שתי הקבוצות ליותר מ-18%.

כיצד ניתן להסביר תוצאות אלה הנראות במבט ראשון כסותרות את התוצאות של שלוש השאלות הקודמות?

יש לזכור כי שלוש השאלות הראשונות התייחסו יותר לצד התיאורטי של הלימוד ותהליכי ההכנה בעוד שהשאלה האחרונה התייחסה לטיפוח כשרים מעשיים וביצועיים.

בשלוש השאלות הראשונות נתבקשו המשיבים לבחור בין ארבע הערכות למידת התרומה של נושאים שונים שנלמדו בסדנאות. ארבע ההערכות האפשריות היו:

א. במידה רבה מאוד.

ב. במידה רבה.

ג. במידה מועטת.

ד. לא תרמו כלל.

כפי שראינו הסתמנה בהן הערכה פחותה אצל אותם תלמידים שהפכו למספרים מקצועיים בפועל.

השאלה הרביעית לעומת זאת נוסחה בצורה שונה. כאן לא התבקשו התלמידים לתת הערכה מדורגת לחומרים שנלמדו בקורס, כי אם להצביע מתוך רשימת תחומים נתונה על אותם תחומים שבהם קיבלו יכולות חדשות או שבהן הועמקו יכולות קיימות. הניסוח המדויק של השאלה היה:

באיזה תחומים הרגשת שהסדנאות העניקו לך יכולות חדשות או העמיקו והרחיבו יכולות קודמות? (נא להקיף בעיגול את הנושאים הרלוונטיים).

פיתוח ושימוש בקול | תנועה ומחוות | יכולת דרמטית | ביטוי רגשי |

תקשורת עם קהל | בטחון עצמי ועמידה מול קהל | תקשורת עם עצמך |

התשובה הסותרת לכאורה את תוצאות שלוש השאלות הקודמות, מעידה לפי דעתי על כך שרק מי שהתנסה בפועל בהיגוד מקצועי לאחר סיום לימודיו יכול היה לתת הערכה מדויקת על יישום טכניקות שנלמדו בקורס. לאלו מבין התלמידים שלא התנסו בהיגוד בפועל לא היו הזדמנויות ליישם את הטכניקות שנלמדו ועל כן הצביעו על פחות תחומים.

באיזה תחומים הרגשת שהסדנאות העניקו לך יכולות חדשות או העמיקו והרחיבו יכולות קודמות?
קבוצה	תחומי השיפור	1983 עד 1987 (5)	1988 עד 1992 (10)	1993 עד 1997 (8)	1998 עד 2002 (12)	סך הכל (35)
בוגרים לא פעילים (13)	פיתוח קול ושימוש בקול		33%	50%	40%	39%
	תנועה ומחוות	100%	67%	50%	20%	46%
	יכולת דרמטית	100%		25%		15%
	ביטוי רגשי	100%		25%		15%
	תקשורת עם קהל	100%	33%	50%	20%	39%
	בטחון עצמי ועמידה מול קהל		67%	25%	60%	46%
	תקשורת עם עצמך				80%	31%
	לא תרם כלל
בוגרים פעילים (22)	פיתוח קול ושימוש בקול	50%	43%	50%	71%	55%
	תנועה ומחוות		29%	25%	100%	45%
	יכולת דרמטית	25%	14%	25%	57%	32%
	ביטוי רגשי			50%	86%	36%
	תקשורת עם קהל		29%	100%	100%	59%
	בטחון עצמי ועמידה מול קהל	25%	43%	50%	86%	55%
	תקשורת עם עצמך		14%	75%	43%	32%
	לא תרם כלל
כלל הבוגרים (35)	פיתוח קול ושימוש בקול	20%	40%	50%	58%	49%
	תנועה ומחוות	40%	40%	38%	67%	46%
	יכולת דרמטית	20%	10%	25%	33%	26%
	ביטוי רגשי	20%		38%	50%	29%
	תקשורת עם קהל	20%	30%	75%	67%	51%
	בטחון עצמי ועמידה מול קהל	20%	50%	38%	75%	51%
	תקשורת עם עצמך		10%	38%	58%	31%
	לא תרם כלל

טבלה 15 – תחומים שבהם העניקו הסדנאות יכולות חדשות או העמיקו יכולות קיימות

עוד מעניין לציין שכאשר בודקים את ההבדלים בין השנתונים השונים לאורך ציר הזמן, נכרת מגמה של עלייה בתועלת שהופקה מן הסדנאות בנושאים אלה בקרב קבוצת הבוגרים הפעילים ולעומת זאת מסתמנת ירידה בקרב הבוגרים הבלתי פעילים.

נתונים אחרונים אלה אפשר שהם מעידים על שני דברים:

א. נראה כי קיימת הטרוגניות הולכת וגוברת עם הזמן בין התלמידים המתקבלים לסדנאות.

ב. נראה שאותם תלמידים שהפכו עם סיום הסדנה למספרים פעילים עשו שימוש טוב יותר בכלים שרכשו ומכל מקום בעקבות עבודה מעשית בתחום ההיגוד המקצועי הם נוטים להעריך יותר את הכלים שקיבלו בסדנאות.

שתי השאלות האחרונות שהוצגו לנשאלים בפרק שהוקדש להערכת הסדנאות, היו שאלות פתוחות. השאלה הראשונה הייתה: האם היו בתוכנית הלימודים נושאים או מרצים שתרמו לך במיוחד?

מיכל פורת היא המורה הותיקה בסדנאות והרוח החיה בהן. מיכל הגיעה לנושא של הנחית סדנאות בסיפור-סיפורים מתחום התאטרון. 16 מן הבוגרים (45% מהנשאלים) ציינו במיוחד את העבודה אתה. אלה מהם שפרטו את אופי התרומה ציינו שימוש נרחב בידע, עבודה פרטנית עם תלמידים, פיתוח עצמי, טביעת עין, הנחייה טובה התמקדות בנושא הנלמד, סיוע בביטוי רגשי ובעמידה מול קהל ועבודת עומק. עם זאת היו תלמידים שטענו כי יש לה נטייה מוגזמת לכיוון התיאטרלי.

מורה נוסף שזכה להערכה רבה היה אבי הדרי שהתמקד בנושא הסיפור האישי. תלמידים ציינו כי העביר היטב את הנושא של סיפור אישי. המפגשים אתו היו מרתקים ומעניינים והוא תרם רבות בנושא הנוכחות מול קהל והיכולת של המספר להיות בקשר עם עצמו בזמן הופעה.

שני מורים נוספים שזכו להערכה היו נועם מאירי ובלהה פלדמן שתרמו בנושא עידוד הביטחון העצמי והעמידה מול קהל ובדינמיקה של המעברים משקט לפעולה במהלך הסיפור.

המורים שעסקו בלימוד החומר התיאורטי הוערכו פחות על ידי התלמידים. יתכן שהסיבה לכך היא חלקם היחסית הקטן בכלל השעות.

אשר לנושאים שתרמו במיוחד ציינו הנשאלים את המפגשים עם מספרים מקצועיים אורחים, ואת העבודה על שימוש בקול ואת העבודה על תנועות ומחוות. עם זאת ציינו רבים מן הנשאלים ששני הנושאים הראשונים ניתנו במשורה. המעט שניתן היה טוב וחבל שלא היה מאמץ להפגיש את התלמידים עם מגוון רחב יותר של מספרים מקצועיים ולא נעשתה מספיק עבודה על השימוש בקול.

השאלה הפתוחה השנייה התייחסה לביקורת של הנשאלים על הסדנאות והיא נוסחה כך: "איזה בקורות יש לך על הסדנה – מה היה חסר? מה לא ניתן במידה מספקת? מה היה מבלבל? מה הרס והוריד מהיכולת?

חלק מן הביקורות נשא אופי אישי: תחושה שנושא זה או אחר היה מיותר מכיוון שהנשאל כבר הכיר אותו מניסיון קודם, או ביקורת על אפליה והעדפה של תלמידים על ידי מורים מסוימים.

הביקורת שהייתה משותפת למספר רב של נשאלים התמקדה בכמה נושאים:

א. חריגה ואי עמידה בתוכנית המקורית שהוצגה למשתתפים בתחילת הסדנה.

ב. בניית קבוצות גדולות מדי של תלמידים, דבר שלא איפשר מספיק זמן לעבודה אישית עם כל תלמיד. (ברוב הסדנאות היה מספר המשתתפים גבוה מעשרים).

ג. הקדשת זמן רב מדי למיומנויות בסיסיות ואי פיתוח כשרים מקצועיים מיוחדים.

ד. אי הקדשת זמן מספיק לעבודה על שימוש בקול.

ה. אי הקדשת זמן מספיק למפגש עם מספרים אורחים.

ו. בנייה לא מוצלחת של החלק התיאורטי שנשא אופי אקדמי והתמקד בספרות ילדים במקום בהכרות עם חומרים סיפוריים ומרחבי תרבות.

ז. אי הקדשת זמן מספיק לנושא של איתור חומר סיפורי ודרכי עיבודו להגשה בע"פ.

הערות סיכום

המדגם שעליו מבוסס פרק זה מקיף 6.1% מבוגרי הסדנאות. (35 בוגרים מתוך 568). מבחינה סטטיסטית זהו מדגם טוב ואמין בהקשר של חמשת הסעיפים הראשונים בשאלון (פרטים אישיים, רקע משפחתי ועדתי, תחומי עיסוק והשכלה, הכשרה מוקדמת בסיפור-סיפורים והקף העיסוק כמספר-סיפורים). אך יש להתייחס במידת מה של זהירות למסקנות הנובעות מון השאלון בהקשר לשאלה השישית שעניינה הערכת הסדנאות וזאת משתי סיבות:

א. כל אחד מהנשאלים השיב על השאלון בפרק זמן אחר ביחס למועד שבו עבר את הסדנה. אצל חלק מן הנשאלים הפרש הזמן בין קיום הסדנה לבין התשאול היה למעלה מחמש-עשרה שנים, אצל אחרים כעשר שנים וכן הלאה. בניגוד לפרטים אישיים עובדתיים, רשמים אישיים מועדים הרבה יותר להטיה ולעיוות עם השנים, דבר המגדיל את מידת הסובייקטיביות של נתונים אלה.

ב. אצל חלק מן הנשאלים נעשה התשאול מיד עם סיום הסדנה או בפרק זמן קרוב מאוד לסיומה. לנשאלים אלה עוד לא היה מספיק זמן לגבש הערכה טובה על הסדנאות ותרומתן לתפקודם כמספרים, או מספרים לעתיד.

ג. הסדנאות שבהן מדובר מתפרסות על תקופה של כעשרים שנה שבמהלכה חלו שינויים ניכרים בבניית הסדנה ובצוות המורים.

עם זאת ניתן להצביע על מגמה כוללת של שיפור בהערכת הסדנאות מצד בוגריהן במהלך השנים ואפשר לייחס מגמה זו, גם אם נביא בחשבון את ההסתייגויות שהובעו בסעיף הקודם, לשיפור בדרכי ההוראה ובתכניה.

מגמה נוספת שניתן להצביע עליה, ואשר נתמכת גם בחומר שאספתי בראיונות עם מורי הסדנאות, היא שהושם בסדנאות דגש על הקניית טכניקות היגודיות מעשיות יותר מאשר על הכרות מעמיקה עם החומר התיאורטי הקשור באמנות ההיגוד – מקורות סיפוריים, קשר לעבר, משמעותה התרבותית והחברתית של אמנות ההיגוד ומקומה בעשייה התרבותית בארץ.

חזרה לתוכן העניינים

---

[1] בשנה הקרובה מתכוונת בית אריאלה לפתוח סדנאות נוספות להכשרת מספרים לאור הביקוש הגואה.