|
|
|
|
מס"ע מרכז סיפורי עם ופולקלור |
C. F. F |
|
זוטות |
|
|
בורא מיני
מזונות (מדרש קצר) משיצאו
בני ישראל ממצרים ועשו דרכם במדבר, ניזונו כידוע במשך ארבעים שנה מן המן שירד
אליהם מן השמים. מהו מן? התורה מסבירה את מקור המלה: "ויאמרו איש אל אחיו
מן הוא? ויקראו בית ישראל את שמו מן" (שמות ט"ז פסוק ל"א). בני
ישראל ניזונו מן השאלה. כאשר הגיעו בתום מסעם לארץ נושבת פסק המן, שנושבת
היא מלשון יישוב השאלות. וזוהי תחילת הירידה, כי כשאדם חדל לשאול ומסתפק
בתשובות שיש לו הוא ניתק מן המקור השמימי המזין אותו. (שמעתי
מפי ידידי, הסופר והמשורר, מנחם קוטנר) אמרה אפגנית שלושה הם
הראויים לתואר חכם: מי שנוטש את העולם לפני שהעולם נוטש אותו, מי שמכין את קברו לפני שהוא נכנס לתוכו ומי שמרצה את אלוהיו לפני שהוא פוגש אותו. זה
הים גדול ורחב ידיים
יום אחד עברתי ליד מזח הדייגים בעכו ונעצרתי להסתכל בדייגים העושים את
מלאכתם. ראיתי דייג מושך מכמורת רחבה לכיוון החוף. הדגים הלכודים פרפרו בתוך
הרשת שנפחה הצטמצם והלך. אחד הדגים זינק במאמץ עליון מעל שפת המכמורת והצליח
להימלט.
"ברח לך דג." אמרתי.
הדייג נפנה אלי, הביט בי רגע ארוך ואחר כך השיב: "הוא לא ברח. הוא לא
יכול לברוח. הוא נשאר בתוך הים!"
(שמעתי מפי ידידי, גיורא אבידור מיודפת) זמן
אחר ומקום אחר אללה הקציב לכל ברייה את מכסת חייה
עלי אדמות, אבל הזמן המוקדש לסיפור סיפורים אינו מובא
בחשבון. (פרפרזה
על אמרה של איזאק אסימוב) הפגישה
המשורר והמיסטיקן הפרסי פריד אל דין עטאר,
מחבר הספר הידוע "מַנְטִיק אֵל טָיַיר"
(התוועדות הציפורים) שחי בנישאפור, היה שקוע בנעוריו
בעסקי העולם הזה ורחוק מכל עניינים שברוח. באחד
הימים נכנס לחנותו דרוויש זקן ופנה אליו בדברים:
"חזור היום בתשובה, עטאר, כי אינך יודע
מתי תגיע שעתך לעזוב את העולם."
"ואתה יודע מתי תמות?" לגלג עליו עטאר.
"כן" השיב הזקן בנחת, "אני אמות עכשיו!" והוא צנח מת
לארץ.
באותו יום החל עטאר את מסעו הרוחני. פרשיה
נעלמה
כל עיתון ראוי לשמו מוצא לנכון לחשוף מידי פעם בפני קוראיו מה שקרוי
'פרשיות נעלמות'. החלטתי על כן ללכת בעקבותיהם ולהביא בפניכם פרשה מעין זו...
בין שתי מלחמות העולם הגיעו לגרמניה פליטים רבים מן הקווקז
ומן המדינות האסייתיות של ברית המועצות שנמלטו מרדיפותיו של סטלין. ביניהם היו
ארמנים, גיאורגים, אוסטים,
קירגיזים וצ'רקסים. גרמניה קבלה פליטים אלה ברצון וראתה בהם גורם שיסייע לה
לחתור תחת אשיות השלטון הבולשביקי ברוסיה. בשנות השלושים הקימו הגרמנים מקרב
הפליטים את "צבא השחרור הרוסי" בפיקודו של גנרל ולסוב ואת "הצבא הקוזקי" בפיקודו של גנרל קרסנוב.
צבאות אלה הקיפו קרוב לשמונים אלף חיילים. כנהוג בקרב צבאות אסייתיים מעין זה
הצטרפו למחנה הצבא גם הנשים והילדים של הלוחמים שמנו כשלושים אלף נפש. הגרמנים
הבטיחו למתגייסים לשורותיהם כי בבוא היום יסייעו בידם לשחרר את ארצותיהם ולהקים
בהן מדינות לאומיות עצמאיות.
כדי לטפח את רוח הלאומניות בקרב הגולים יזמו הגרמנים בשנת 1943 פרויקט
אתנו-מוסיקולוגי שמטרתו לתעד ולהפיץ את המוסיקה
והפולקלור של אותם מיעוטים. הם ניגשו למשימה ביסודיות גרמנית אופיינית והוציאו
לאור סדרה של 52 תקליטים מסחריים (במהירות 78 סל"ד)
שהכילו מבחר מגוון של מוסיקה ושירה. כיום תקליטים אלה נדירים ביותר וקשים להשגה.
בשנת 1941 כאשר תקפו הנאצים את ברית המועצות, מצאו עצמם הלוחמים
"לשחרור קווקזיה" נתונים בין הפטיש והסדן.
במסגרת הסכם ילטה בין צ'רצ'יל, רוזוולט וסטלין הוסכם
כי בתום המלחמה ימסרו כל השבויים הרוסיים לידי הצבא האדום.
לקראת סיום המלחמה ידעו בני המיעוטים היטב את הצפוי להם מידי הרוסים, אך
לא עלה בידם להימלט מן המלכודת. הצבאות הבריטיים והאמריקאים על אדמת אוסטריה
דחקו את הצבא הקווקזי אל מעבר לנהר הדראו, היישר לידי
הצבא האדום. יותר מאלף איש, גברים נשים וטף נטבחו וחוסלו באותו יום. כמאה אלף
איש נלקחו בשבי; חלקם הוצאו להורג וחלקם הוגלו לסיביר ונמקו שם במחנות העבודה
בקור וברעב. ביניהם נספו מן הסתם גם חלק גדול מהנגנים והזמרים העממיים שקולותיהם
הונצחו באותם תקליטים. לפני שלוש שנים הוציאה חברת יזו (Yazoo) סדרה של תקליטי CD שנקראת בשם The
secret museum of mankind ובהם הקלטות
נדירות מן השנים 1948-1925 שנעשו על ידי אתנו-מוסיקולוגים בכל רחבי העולם.
בין היתר יש בתקליטורים אלה קטעים מאותם תקליטים גרמנים נדירים. (ניתן לרכוש את
התקליטים דרך האינטרנט).
כאשר אני מקשיב לאותם צלילים רחוקים עולות בי מחשבות נוגות על המלחמה –
אותה קללה הרובצת זה עידן ועידנים על המין האנושי ומביאה שוב ושוב לאובדן והרס
של אוצרות תרבות. סיפור קצר על ידידות איבדתי את אשתי לחבר הכי טוב שלי. לא כל כך אכפת לי ממנה, אבל חבל לי על הידידות שלי אתו. עכשיו כל מה שנשאר לי זה אמא. |
|