לפני שנים רבות חיו מלך ומלכה ולא היו להם ילדים. שניהם היו עצובים מאד והחליטו לגדל ילד זר. שלחו את משרתם לשוק בכדי שיקנה עבד. הלך המשרת לשוק והביא עבד שחור קטן לארמון. שם גדלוהו ונתנו לו מורים טובים כי עתיד היה להיות מלך.

לילה אחד חלמה המלכה ובחלומה ראתה איש זקן אשר ניבא לה שתלד ילד בעוד מועד. ילד זה יהיה ילד פלא כי כל בקשה שתצא מפיו תתמלא. אותו החלום חזר אל המלכה גם בלילה השני וגם בלילה השלישי. בבוקר לאחר שחלמה את החלום בפעם השלישית צחקה המלכה בקול רם וצחוקה נשמע בחדר הסמוך בו ישן הנער השחור.

"מדוע הנך צוחקת?" שאלה המלך.

"שלוש פעמים חלמתי כי אלד ילד." השיבה המלכה, "האם חלום זה אינו מבדח ומעציב גם יחד? הרי אין לי כבר דרך הנשים והדבר לא יאמן כלל!"

שמע העבד השחור את דברי המלכה ובשעת הצהריים אמר אל המלך אביו שברצונו לנדוד לארצות רחוקות. הקשיב המלך לדברי בנו והסכים להם כי אין טוב מבעל ניסיון. בוודאי יהיה אדם חכם יותר לאחר שראה את העולם. נתן לבנו שק, חתם עליו אך לא ציין את סכום הכסף. "אם תהיה זקוק לכסף רשום סכום נחוץ לך." אמר לפני פרידתם.

נסע העבד השחור לאמריקה ובנה שם בית אשר דמה בכל פרטיו לארמון המלך אביו. שם נשאר קרוב לתשעה חודשים ולאחר מכן חזר לעיר מולדתו. שמה בא ערב לפני שהמלכה כרעה ללדת. "הגיעה שעתה." קרא המלך לבנו וביקש ממנו להביא את המיילדת.

הלך העבד אל המיילדת ורובהו בידו. רק פתחה המיילדת את דלת ביתה, איים עליה בנשקו ואמר להרוג אותה אם לא תציית לפקודתו. פחדה המיילדת מאד ונשבעה שתעשה את הכל למענו שרק לא יהרגה.

"קחי את הילד ושימי תחתיו כלבלב בתוך מיטת היולדת." ציווה על המיילדת.

עשתה המיילדת כדבריו והביאה לו את הרך הנולד. כאשר ראה המלך כי במיטת המלכה כלבלב במקום תינוך שפך את חמתו על האישה האומללה, סגר אותה בלול והשקה אותה מים צרים והאכילה לחם יבש.

העבד השחור, לקח את הילד ונסע עמו לאמריקה. שם שכר אישה מינקת וגידל את בן המלך האמיתי בביתו. אוצרות רבים אגר שם הודות לסגולתו המיוחדת של הילד שכל בקשותיו נתמלאו בין רגע. עברו שנים והעבד השחור התחתן. הביא את כלתו אל ביתו, אבל הסתיר את בן המלך מפניה. הראה הבעל הצעיר לאשתו את ביתו היפה מכל ארמונות אמריקה ואת שפע האוצרות בתוכו. ביקשה האישה לדעת מניין לו כל העושר הזה, כי לא הייתה מסוגלת להבין שהרכוש הרב הזה בא לו הודות לעבודת כפיו. סיפר לה העבד השחור כי הוא בן מלך מארץ רחוקה.

יום אחד התהלכה האישה הצעירה לבדה בבית הגדול והמפואר פתחה את כל הדלתות והציצה לתוך כל החדרים. כך מצאה את בן המלך בחד הסמוך לחדר השינה שלה. ראתה את הנער יפה התואר וטוב המראה וחשבה בליבה: "אילולא הייתי נשואה הייתי רוצה להינשא לנער זה."

בלילה ההוא שאלה את בעלה על אודות הנער. תחילה סירב העבד השחור לספר לה אבל תחבולותיה שבמשחקי האהבה אילצוהו לספק את סקרנותה. והנער שמע את תולדות חייו בחדר הסמוך.

"הנער הזה הוא בן אותו מלך אשר אימץ אותי בילדותי. לא היו למלך עדיין ילדים אחרים כאשר נכנסתי אל ביתו. עברו שנים אחדות נולד להם הילד הזה. לקחתיהו עמי מחמת סגולתו המיוחדת: כל בקשה שבפיו מתמלאת בין רגע."

שמע הנער את הדברים האלה נשא את עיניו שמיימה וביקש שהעבד השחור יהפוך לחמור. בקשתו נתמלאה מיד והאישה הצעירה נכנסה אל חדרו נפחדת ומבוהלת. כעבור זמן קצר ביקש הנער לשאת את האישה והיא בחפץ לב הסכימה להיות כלתו. שניהם החליטו לחזור לארץ מולדתו של בן המלך ולקחת איתם את החמור.

הגיעו לעיר המלוכה, נכנסו לבית מלון כי לא ידע הנער אם המלך אביו עדיין בחיים. למחרת בואם הלך אל בית קפה מפואר בו המלך נהג לשתות ספל קפה. ישב הנער ליד אחד השולחנות והסתכל בקהל הנוכחים. פתאום נפתחה הדלת ונכנס המלך עם אחדים ממשרתיו, ישב ליד שולחן, נשא את עיניו מסביב וראה את הנער היפה ומיד נמשך ליבו אליו. קרא לו אל שולחנו וביקש לדעת מי הוא ומה מעשיו. סיפר לו הנער שהוא בן מלך אמריקה, הגיע עם אשתו וחמורו לעיר המלוכה הזאת יום קודם לכן. הזמינו המלך אל ארמונו. הבטיח הנער לבוא אליו בתנאי שגם לחמורו יורשה להיכנס אל הארמון ולשתות על יד שולחן האורחים. הסכים המלך הזקן לתנאי הזה וכך הלכו הבחור ואשתו הצעירה עם החמור אל הארמון.

לכבודם נערך משתה גדול וכל השרים ונשותיהם היו נוכחים. רק כסא המלכה ליד כסא המלך היה ריק.

"היכן המלכה?" שאל בן המלך.

"חולה היא." השיב המלך בהיסוס.

"אולי בכל זאת תהיה באפשרותה לבוא למשתה? הנני חפץ מאד להכירה. הרי כל נשי השרים כאן וכן אשתי. האם אין זה מן הנימוס שגם היא תבוא?"

לא היתה ברירה בידי המלך אלא לשלוח משרתים אל אשתו שעדיין היתה סגורה בלול. הובאה המלכה אל חדרה, נרחצה והולבשה את בגדיה, לאחר מכן נכנסה אל אולם המשתה. מיד קם בן המלך ופינה לה מקום בינו ובין כלתו. עתה ישב המלך לשמאלו.

פתח המלך ושאל: "סיפרת לי שאתה מאמריקה, אולי ראית שם את בני? אמנם הוא שחור אך אימצתיו בילדותו כי לא היו לי ילדים."

"העבד השחור נמצא עימנו פה" השיב הבחור, נשא את עיניו שמיימה והתפלל. עיני קהל הנוכחים נפקחו לרווחה כאשר החמור נהפך לבן אדם.

"זה באמת בני." תמה המלך.

אילץ בן המלך את העבד השחור לספר על מעשיו. סיפר העבד איך חטף את בן המלך האמיתי, איך לקחו לאמריקה ואיך גידלו בביתו המפואר. גמר את דבריו. לא האמין המלך עוד כי האיש אשר יושב לידו בנו הוא. שלח לקרוא למיילדת הזקנה.

"ספרי את האמת ואת האמת כולה." פנה אליה, "מה קרה כאשר המלכה ילדה? אם שקר בפיך ייכרת ראשך מעלייך."

פתחה ואמרה המיילדת: "אישה זקנה אנוכי, אם אשקר מתה אני כיום הזה ואם דברי דברי אמת אמות מחר. כאשר כרעה המלכה ללדת בא אלי בן המלך השחור ואיים עלי ברובהו באם לא אציית לפקודותיו. בדרך זו הכריחני להחליף את הילד הנולד בכלבלב. לא ידוע לי מה עשה עם התינוק."

ראה המלך שבנו יושב לשמאלו וצר היה לו מאד על אשתו המלכה אשר היתה כלואה בלול זה שנים רבות על לא עוון וחטא. השמחה הייתה גדולה מאד אבל העבד השחור הוצא להורג עוד ביום ההוא.

מלך ומלכה חשוכי בנים מגדלים כושי. המלכה חולמת כי תלד בן שכל משאלותיו מתמלאות וכך היה. הכושי גונב את הילד ומכריח את המיילדת להניח במקומו כלבלב במיטת היולדת ונוסע עם הילד לאמריקה. גדל הילד ובמשך הזמן מגלה את האמת על עצמו. הוא הופך את הכושי לחמור ונוסע הביתה. בסעודה בבית אביו המלך, הוא מאלץ את המלך להביא את המלכה (שהיתה כלואה עד אז בלול). הופך את החמור בחזרה לכושי וזה מגלה את כל האמת.