לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

99

לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים

סוחר שמט. נכנס אצלו אחד מבעלי-החובות והתחיל טוען לפניו:

כיצד לא יכך לבך לעשות עמי רעה גדולה כזו? חוץ ממה שבידך אין לי כלום. עכשיו אני זקוק לפשוט יד לבריות ולבקש נדבה.

אמר לו השמטן:

אל תירא. לפרעון החוב שלך יש לי מקור נאמן. רואה אתה גדר דחויה זו שלפני חצרי? כאן עובר העדר פעמיים בכל יום תמיד. בבוקר, כשהוא יוצא לרעות בשדה, ובערב, כשהוא חוזר מן השדה. וכל אימת שהרחלות עוברות כאן פקעות-צמר נתלשות מעל גבן ונתלות בחדרי הגדר. אותו צמר לך הוא כולו וממנו תשתלם.

שמע בעל-החוב וגיחך. אמר לו השמטן:

אל תצחק ידידי. "לא תעמוד על דם רעך" כתיב. תינח אתה, שממונך כבר מובטח לך; שאר בעלי-החובות – מה תקנה יש להם?

לסיפור הבא

לסיפור הקודם