תמימים וערמומים

לוולאסוֹבסקי, ראש-המשטרה במוסקבה, הובא יהודי כבד-עווֹן: במוסקבה עיר-הקודש הוא גר שלא ברשות.

ז'יד! – רעם קולו של אותו רשע, – מה לך פה?

"מניינים" אני עושה – התלבטה לשונו של היהודים.

פירוש?

הסביר היהודי:

בשעה שאחד משלנו זקוק למניין-עשרה, כדי להתפלל ולאמר "קדיש", אני יוצא לשוק ומזמין אנשים לכך.

ניצנץ ליגלוג בעיניו של הרשע, והוא שאל:

ואם אני אימצא לך בשוק, הגם אותי תזמין?

רתתו שפתותיו של היהודי מתימהון, נענה ואמר:

גדולים מעשי אלהינו! גם זה יהודי...