לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים

חנווני קרתני קנה אריג בלודז. לאחר שחתם על השטר אמר למוכר:

לקוחך אני זה כמה שנים, ראוי אני למתנה יפה.

נטל המוכר מטפחת-משי מעל הדפה שלפניו ונתן לו. נעלב הלקוח:

נדבה אין אני נוטל.

החזיר המוכר את המטפחת למקומה ואמר לו:

אם אתה נעלב, הא לך מתנה יפה מזו, – ונתן לו את שטרו החתום.

גירד הלקוח את חטמו ואמר:

יודע אתה? מוטב, שתיתן לי את המטפחת…