קבלנים, בורסאים וספסרים; סוחרים וסרסורים; חנוונים ותגרנים; קונים ומוכרים

קרתני בא לכרך והתאכסן אצל קרובו. פעם אחת אמר לו קרובו:

- בוא ואראך את הבורסה שלנו, שהיא אחת מן המפורסמות בעולם.

וכשהגיעו לשם ראו: שני כרסנים גוּצים יוצאים מן הבורסה, ויותר שהם מדברים בפיהם הם ממללים באצבעותיהם. זקף בהם הקרתני את עיניו ואמר לקרובו:

- הללו מי הם?

החזיר לו קרובו:

- הללו אחים הם ומגדולי-הבורסה הם, וכל-שעה שנפטרים זה מזה מונה כל אחד ואחד אצבעותיו – שמא גנב השני אחת מהן.

(השווה: נרשאה נשקך – מני ככיך (שיניך) חולין קכז, א. – משל ערבי אומר: "תן לו שלום ומנה אצבעותיך")