ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
|
פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים |
|
חזן בא לעיר עם משורריו ומכר כרטיסים "לשמוע אל הרנה ואל התפלה". וכשירד לפני התיבה הוברר, שאין כאן לא רינה ולא תפילה, אלא שברי קול צרוד. רגזו בעלי- הכרטיסים ותבעו ממונם. התנצל החזן ואמר: - רבותי, צינה אחזתני. אונס רחמנא פטריה. לא נתפייסו בעלי-הכרטיסים והלכו עמו אל הרב לדין. עיין הרב בדבר ואמר לחזן: - אין אתה יכול לפטור עצמך בטענת-אונס. כל-עיקרו של דין-אונס מנערה המאורסה אנו למדים, ואותו מעשה הוא ההפך הגמור לגבי מה שלפנינו: הנערה המאורסה צעקה ומושיעים לא היו לה, ואילו אתה – מושיעים [51] היו לך, אלא שאתה לא צעקת. |
[51] מושיעים-משוררים, "העלפער" בלעז. |