בין אדם למקום

בקרן של הרכבת ישבו בחבורה שלוש בחורות ובחור אחד, ובשלושתן קיים הבחור מצוות מיזמוז[33] כהלכה. היה שם זקן פיקח אחד, קם ואמר לבחור:

מסתכל אני בך ורואה, שאתה מזומן לחיי עולם-הבא.

תמה הבחור ושאל:

סבא, זו מניין לך?

החזיר לו הזקן:

אמרו בגמרא: "נער[ה], נערה, הנערה, – חד לגופה וחד לאתויי חייבי-לאווין וחד לאתויי חייבי-כריתות"[34]. ואילו אתה שלושתן אצטריכו לך לגופיה, ואינך לא בכלל חייבי-לאווין ולא בכלל חייבי-כריתות. ומכאן, שמזומן אתה, ברוך השם, לחיי עולם הבא...

[33] בארץ-ישראל קוראים ל"פלירט" – "מיזמוז" ולא נתברר לי מקורו של שם מחודש זה.

[34] כתובות כט, ב.