בין אדם למקום

אמר מרדכי פלונגיאן:

הרוצה שישמור שבת כהלכתה יעלה לתנור ערב-שבת עם חשיכה, יקשור ידיו ורגליו ולא ירד מן התנור עד מוצאי-שבת, וכל אותו היום לא תהא אכילתו אלא אבנים רותחות.

אמרו לו:

רבי מרדכי, בשלמא עלייה לתנור – שלא יצא חוץ לתחום, קשירת ידיים ורגליים – שלא יגע בדבר האסור מחמת מוקצה, אכילת אבנים – לשם עונג-שבת, אבל דווקא רותחות למה?

החזיר פלונגיאן:

חומרה יפה זו אם אינה עניין לאיסורי שבת, תנוה עניין לאיסורי מאכלות: בצוננות חיישינן לנמלים...