לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

1509

שדכנים ושידוכים

גנב שנתעשר ביקש להשכיח עברוֹ מלבם של הבריות, והתחיל מחזר אחרי שידוכים הגונים לבנותיו. נזדמן לו חתן יחסן בשביל בתו הבכירה, הושיבו לפניו ואמר לו:

עתיד אתה להיות בן לי, ואין רצוני שיהא דבר חוצץ ביני ובינך. מוטב, שנדה זה את זה מלכתחילה... דע לך יקירי: עני באתי לעולם, וכשעמדתי על דעתי וחפץ חיים הייתי, אי-אפשר היה לי לנהוג זהירות במה שאחרים נטלו לעצמם שלא בטובתי. ובני-אדם צרי-עין הם, נוקמים ונוטרים מטבעם... שלוש שנים... כנגדן פוסק אני לבתי שלושת אלפים... והמלחמה הקשה שביני ובין הבריות לא חדלה. לא יכולתי להודות, שרק הם בלבד יש להם חלק בנכסי-העולם. והם, הנקמנים, רדפוני כבתחילה ושוב השיגוני... שנתיים... עוד אלפּיים אני פוסק לבתי... אמרתי: הכל תם ונשלם. אבל נחש כרוך על עקיבו של אדם, והוא השיאני, וגם את אויבי השיא בי... שוב שלוש שנים... לבתי אני מוסיף עוד שלושת אלפים... הנה הכל גלוי וידוע לפניך. עכשיו ספּר נא אתה למען אדע גם אני אותך.

החזיר לו הבחור:

מה אומר ומה אספּר? את בתך אשא, – והרי גם אתה יודע הכל...

[נוסח אחר:

... הנה הכל גלוי וידוע לפניך...

הפסיקו הבחור:

לא הכל... שמועה שמעתי, שבתך תהא פטורה מפדיון-הבן אם תלד זכר...

נענה האב ואמר:

אין בכך כלום... עוד שלושת אלפים אני פוסק לבתי... עכשיו ספר נא אתה, למען אדע גם אני אותך.

החזיר לו הבחור:

מה אומר ומה אספּר? את בתך אשא אפילו בשלושת אלפים, – והרי גם אתה יודע הכל...]

לסיפור הבא

לסיפור הקודם