לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים

אחד תבע מחברו מאה רובל, והלה כפר. הלכו אל הרב לדין ופסק הרב שהנתבע חייב שבועה. נשבע הנתבע ונפטר. וכשיצאו שניהם מלפני הרב, אמר התובע לנתבע:

אין אלהים בלבבך; בשביל מאה "קרבּוֹנים" נשבעת שבועת-שווא.

החזיר לו הנתבע:

ואתה יש לך אלהים בלבבך? בשביל מאה "קרבּוֹנים" הבאת את חברך לידי שבועת-שווא.