עמי ארצות והדיוטות

עם-הארץ "למדן" ישב ללמוד מסכתא "ביצה", ומיד הטרידה אותו קושיה חמורה:

"ביצה שנולדה ביום-טוב, בית-שמאי אומרים: תאכל, ובית-הילל אומרים: לא תאכל", – כיצד אפשר הדבר, שעל ביצה שווה פרוטה יחלקועמודי-העולם?

והיתה הקושיה מטרידה אותו כל השבוע.

בשבת – אמר – אלך להתפלל בבית-הכנסת הגדול ואשאל את הרב.

אותה שבת היתה פרשת ויחי, וכשהשכים לשניים מקרא ואחד תרגום והגיע ל"שמעון ולוי אחים", עיין ברש"י ומצא כתוב: "בעצה אחת".[19]

טפח בידו על מצחו ונתמלא הנאה:

עכשיו ניחא. על הביצה זו נחלקו בית-שמאי ובית-הילל...

[19] רש"י לבראשית מט, ה.