לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

1087

טפשים, שוטים ומשוגעים

שתי שנים ומחצה למד חוזק[13] שחיטה ובדיקה, ולבסוף, כשהלך ליטוֹל "קבלה" והגיע לביתו של הרב, ניצנץ לו פתאום ספק בלבו:

מה קודם למה – שחיטה קודמת לבדיקה, או בדיקה קודמת לשחיטה?

עד שעמד וחשב, שמע אשה מספרת עם חברתה:

בלילה פרצו גנבים לביתה "ושחטוה בלי חלף"[14].

נטפל אליה ואמר לה:

שאלה גדולה יש לי לשאול אותך: כיצד נהגו בך הגנבים, – תחילה שחטוּ ואחר-כך בדקוּ, או להיפך, תחילה בדקוּ ואחר-כך שחטו?

ליגלגה עליו האשה:

חוזק טיפש! אילו לא בדקוּ תחילה, כיצד ידעו לשחוט אחר-כך?[15]

שמע חוזק ודן קל-וחומר:

ומה שוחט בלי חלף בודק תחילה, השוחט בחלף לא כל-שכן שהוא

בודר תחילה.

ומיד נשא רגליו והלך אל הרב ליטוֹל "קבלה".

[13] "חוזק" – כינוי עממי לטיפש. ועיין אינץ ברנשטיין "יידישע שפריכווערטער און רעדענסארטען", ערך "חוזק".

[14] "שחוט בלי חלף" (וגם "שחוט" סתם) – ביטוי עממי, ופירושו: עשה עם מי-שהוא רעה גדולה.

[15] פירוש: אילו לא בדקו הגנבים תחילה, מה יש בבית, כיצד יכלו לגנוב?

לסיפור הבא

לסיפור הקודם