חזרה לדף השער

לדף חגים ומועדים

 

לכבוד ט"ו בשבט

 

פיוט שבתאי לט"ו בשבט

 

אבנר פרץ

 

     במאמר שפרסם לאחרונה ד"ר בועז הוס לרגל ט"ו בשבט במוסף ספרות ואמנות של "הארץ" והנושא את הכותרת "ראש השנה לאילן, הלא הוא שבתי צבי", עוסק המחבר בשרשיו של מנהג "סדר ט"ו בשבט" הנחוג בעיקר בקרב הספרדים ועדות המזרח. הסדר הזה שיש בו משום חיקוי של סדר ליל הפסח (לרבות שתיית ארבע כוסות, קריאת פסוקים וקטעים מן המקורות, שעליהם מתווספות תפילות וכוונות קבליות, תוך אכילת פירות), מצא את ביטויו בספרֵי "פרי עץ הדר" שנפוצו בהרבה מהדורות ונוסחאות. שורשם של המנהגים והמקראה המלווה אותם בספרים האלה הוא, כפי שמציין בועז הוס, בספר הידוע "חמדת ימים", למחבר שזהותו עלומה, ושנדפס לראשונה באיזמיר בשנים תצ"א-תצ"ב (1732-1731). לדבריו: "תכלית סדר ט"ו בשבט, על פי ספר 'חמדת ימים', הוא תיקון החטאים שפגמו בעולם העליון – אכילת פירות בלא ברכה, שפיכת זרע לבטלה, ובעיקר אכילת פרי עץ הדעת על ידי אדם הראשון. תיקון ט"ו בשבט מכוון להעלות את ניצוצות הקדושה שנתפזרו על ידי חטאים אלה, לכלול אותם חזרה ב'הדר עץ החיים' ולהביא בכך לגאולה".

     על אופיו השבתאי הנסתר של ספר "חמדת ימים" עמד כבר במאה הי"ח יעקב עמדן. כמי שנלחם מלחמת חורמה בשבתאים הנסתרים, הוקיע את הספר הזה וחשף את הכוונות השבתאיות הגלומות בו (בין היתר הוא מכיל שלושה פיוטים לנתן העזתי, נביאו של שבתי צבי). עמדתו הנחרצת בלמה את התפשטות הספר במרכז אירופה ומזרחה ועימו גם את מנהג סדר ט"ו בשבט הלקוח ממנו. המנהג נפוץ במידה מסויימת אצל חסידי מזרח אירופה, אך עיקר תפוצתו, כאמור, הייתה בקרב יהודי המזרח.

     העובדה שמנהגי סדר ליל ט"ו בשבט, במתכונת המשוכללת הזו, לא נודעו קודם הופעת "חמדת ימים", מצביעה על כך שמקורם כנראה שבתאי. חיזוק לכך אנו מוצאים בספרות ה"דונמה" – חסידי שבתי צבי שהמירו בעקבותיו דתם לאסלאם ונותרו הם וצאצאיהם במשך דורות כת נבדלת בתוכו, המאמינה במשיח שבתי צבי ומצפה לשובו. בימים אלה הופיע בהוצאת מכון מעלה אדומים הספר "מים אש ואהב"הגאזלים ושירים מסטיים אחרים של השבתאים", המכיל פיוטים מתוך כתבי יד של ספרות הדונמה.

     בועז הוס מצטט במאמרו את דברי החוקר יוסף פנטון (אשר נתפרסמו בקובץ ה"חלום ושברו", בעריכת רחל אליאור), המצביע על כך שבכתב יד הרוורד 80 (על כתב היד הזה ר' במבוא לספרנו הנ"ל 'מים אש ואהב"ה'), בין מאות פיוטי הדונמה, נמצאו גם שני פיוטים מוקדשים ל"ראש השנה לאילן". מאחד הפיוטים מצוטטת בכתה"י הכותרת בלבד, אולם השני מובא במלואו (פיוט מס' 570 בכתה"י הנ"ל). עיון בו מלמד כי הוא מופיע גם בקובץ "שירות ותשבחות של השבתאים" שהוציאו בתש"ח יצחק בן צבי, גרשום שלום ומשה אטיאש (פיוט מס' 227 שם) אף כי שם אין הוא נושא כותרת המשייכת אותו לט"ו בשבט.

     כפי שכותב הוס, ניתן ללמוד מכך, "שט"ו בשבט אכן נחוג כחג שבתאי, לכבודו של שבתי צבי ובתקווה להשלמת הגאולה על ידו".  הפיוט השבתאי, שאת נוסחו המלא ותרגומו האמנותי לעברית אנו מביאים להלן, אכן מביע את התקווה לשיבתו של שבתי צבי כדי להביא את הגאולה השלמה. בין מחרוזות השיר נזכרים פת ופירות שונים (בלאדינו ובתורכית) הנאכלים תוך אמירת הפיוט – מנהג מקביל למנהגי סדר ט"ו בשבט בספר "חמדת ימים".

     את הנוסח המובא להלן הכנתי על פי השוואת שני הנוסחים הנזכרים לעיל ובתעתיק לכתיב הלאדינו הנהוג בדורות האחרונים. את הטקסט מקדים צילום תחילת הפיוט מתוך כת"י הרוורד. הפיוט נושא אקרוסטיכון אלפא-ביתי המובלט אצלנו בראשי המחרוזות. הטורים הם בני שתים עשרה הברות.

 



 

 

 

 

קאנטי די ראש השנה [ל]אילן

 

שיר לראש השנה לאילן

 

 

אדייו איסטאס אלטו אי גראנדי אי סאנטו

גָּדוֹל וְרָם אַתָּה וְקָדוֹשׁ, אֱלֹהֵינוּ

דיסקוב'רי אדונינו קירידו אמאדו

גַּלֵּה כְּבוֹד נֶחְשָׁק וְאָהוּב אֲדוֹנֵנוּ

קי מונג'ו לו קיירו אי מונג'ו לו אמו

כִּי אוֹקִירֶנּוּ מְאוֹד וְאוֹהֲבֶנּוּ

די אויי אינדילאנטרי ב'ינגה אינקורונאדו

מִכָּאן וָאֵילָךְ יָבוֹא מֻכְתָּר אֵלֵינוּ.

פאן

לחם

בינדיסייוניס טי דאן די טודאס לאס פארטיס

מִכָּל עֵבֶר יַרְעִיפוּ עָלֶיךָ בְּרָכוֹת

די אבאש'ו אריב'ה אי די קואטרו פארטיס

מִלְּמַטָּה מִלְּמַעְלָה, מִכָּל אַרְבַּע רוּחוֹת,

איל קין איסקוז'יסטיס אי אינב'ילונטאסטיס

אִישׁ בּוֹ בָּחַרְתָּ וְחָפַצְתָּ נְכוֹחוֹת

אב'רירה טו אור מאס אי מאס קי אנטיס

יִפְתַּח אוֹרְךָ יַרְבֵּהוּ עוֹד בְּלִי לִפְחֹת.

זייטון

זיתים

גראנדי איס סו נומברי למעלה אי למטה

שִׁמְךָ גָּדוֹל מִתַּחַת וּמַעְלָה בַּמָּרוֹם

איסטי פואיב'לו פרוב'י דיסחואילה אליב'אנטה

מַלֵּט עַם זֶה מֵעֹנִי תְּנָה לוֹ פִּדְיוֹם

אה שבת"י צב"י מירה אי לו קאטה

אֶל שַׁבְּתַי צְבִי הַבֵּט, הַשְׁקֵף הַיּוֹם

דאלי ייה סו ריינו סין נינגונה פ'אלטה

וּמַלְכוּתוֹ לוֹ תֵּן בְּלִי חִסָּרוֹן עַד תֹּם.

קיריז

דובדבן

דיזיינדו אסטה קואנדו ב'ירי טו פ'יגורה

אָמַרְתִּי אֵימָתַי דְּמוּתְךָ לִי תִּגָּלֶה

ריי אינקורונאדו איל דייו די לה אלטורה

מֶלֶךְ מֻכְתָּר, אֵל מְרוֹמָם וְנַעֲלֶה.

אי לה ישועה לואיגו אפריסורה

יְשׁוּעָתְךָ הָחֵשׁ וְלָנוּ תְּגַלֶּה,

אי קיטה טו פואיב'לו די טאנטה אמארגורה

מִמְּרוֹרִים חַלֵּץ עַמְּךָ וְתַעֲלֶה.

קורמה

תמר

האסטה קואנדו די נוס טיראראס טו סאנייה

אֵימָתַי עֶבְרָתְךָ מֵעָלֵינוּ תָּסִיר

אי אב'רירה סו לוז קומו לה מאנייאנה

וְאוֹר שַׁחֲרִיתְךָ שׁוּב עָלֵינוּ יָאִיר

אליב'אנטה פואיב'לו קי אטי איסקלאמה

הָקֵם מִשִּׁפְלוּת עַם לְךָ מַעְתִּיר

אבאש'ה איל פואיב'לו קי אטי אינסאנייה

וְהַשְׁפֵּל גּוֹי אֲשֶׁר זַעַמְךָ פֹּה מַבְעִיר.

ג'יב'יז

אגוז

ויאה אין מוזוטרוס קומו קאמינאמוס

לַהֲלִיכוֹתֵינוּ שְׁעֵה נָא, הַבֵּט.

סו אמונה סאנטה קומו לה איסטימאמוס

אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה נְכַבֵּד בֶּאֱמֶת.

מוס אריפינטימוס די מואיסטרוס פיקאדוס

נִחַמְנוּ כֻּלָּנוּ עַל עָווֹן וְעַל חֵטְא,

סיירטו קי איל ריי ב'ייני נו מוס דיקולגאמוס

אַל עוֹד בִּיאַת מַלְכֵּנוּ תְּהִי מִשְׁתַּהֵית.

פ'ינדיק

אגוז קטן

זכות גראנדי איזו קון טודוס מוזוטרוס

זְכוּת רַבָּה וּגְדוֹלָה גָּמָל הוּא עִמָּנוּ

סו אמונה סאנטה ריקוז'ו מוזוטרוס

בֶּאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יַחַד קִבְּצָנוּ,

קון מונג'ו טימוריס איסטימוס מוזוטרוס

חִיל-רַעַד וּפַחַד גָּדוֹל אֲפָפָנוּ

טאנביין אאונאדוס איסטמוס מוזוטרוס

דְּבֵקִים זֶה בְּזֶה בְּיַחַד כֻּלָּנוּ.

קישטאני

ערמון

חי וקיים איל איס מואיסטרו ריי איל סאנטו

חַי וְקַיָּם הִנּוֹ, מַלְכֵּנוּ קָדוֹשׁ,

קי איז'ו פריסייאדו איס דיל דייו סאנטו

בֵּן אָהוּב וְיָקָר לֶאֱלֹהַּ קָדוֹשׁ.

לה סו לוז גראנדי איס מונג'ו מי איספאנטו

מֵאוֹרוֹ הַגָּדוֹל אֶתְיָרֵא וְאֶחְשׁשׁ,

סיינפרי די קונטינו איספירו אי קאטו

אַךְ אֵלָיו אֲיַחֵל עַד עוֹלָם, אַל אֵבוֹשׁ.

ג'ינג'יברי (זנגביל)

זנגביל

טו קי סאב'יש' טודו סיקריטו אב'יירטו

אַתָּה שֶׁגָּלוּי לְפָנֶיךָ כָּל דָּבָר,

דיסקוב'רי אדוננו קי איסטה אינקוב'יירטו

גַּלֵּה אֲדוֹנֵינוּ, מֵאִתָּנוּ נִסְתַּר,

טודוס לוס ב'ירימוס מויי ביין דיסקוב'יירטו

נִרְאֶנּוּ כֻּלָּנוּ מְגֻלֶּה וּמְבֹרָר,

אה איל איספיראמוס ריחמידור פור סיירטו

בּוֹאוֹ נְצַפֶּה, גּוֹאֵל וַדָּאִי וְנִכָּר.

גוזוס

תאנה

ישראל איספירארה איסטה אליגריאה

יִשְׂרָאֵל יְקַוֶּה נָא לְיוֹם שֶׁל גִּילָה

אה שבתי צבי קי איס לה לוז דיל דיאה

בְּבוֹא שַׁבְּתַי צְבִי, הוּא אוֹר יוֹם וְהִלָּה,

אי אה נוס ייב'ארמוס אין ארב'ול די ב'ידה

יְבִיאֵנוּ מְקוֹם עֵץ חַיִּים בּוֹ נִגְלָה,

אליי איס סוב'ידה נו איי מאז קאיידה

מִשָּׁם עֲלִיָּה יֵשׁ וִירִידָה חֲדֵלָה.

 

 

 

תרגם אבנר פרץ, כל הזכויות שמורות 2007....