חזרה לדף השער

חזרה לרשימת המאמרים

 

כתבי יד ודפוסים נדירים

 

לאדינו בח'אן יונס שברצועת עזה *

אבנר פרץ

 

     השם חאן יונס עולה מדי פעם לכותרות בהקשר של פיגועים והתנגשויות בין ישראלים לפלשתינאים. אני מבקש להפליג מכאן הרחק אחורה לימים שבהם חיו עדיין יהודים ברצועת עזה מתוך דו קיום ויחסי סחר רחבים עם שכניהם המוסלמים. ידוע לנו על יהודים שהתגוררו בתקופות שונות בעיר עזה. פחות ידוע על כך שגם בעיירה ח'אן יונס התיישבו יהודים. מנקודת הראות הייחודית שלנו מעניין להווכח כי הלאדינו נשמעה בחוצותיה של ח'אן יונס ואף הותירה אחריה עקבות שבכתב. הדברים המובאים להלן הגיעו לידיעתנו בזכותו של דן גזית, איש קיבוץ גבולות שבנגב, הכותב עבודת דוקטורט על רכש אדמות בנגב (בחבל הבשור ובאזורים נוספים) בראשית המאה העשרים. הוא המציא לידי צרור תעודות בלאדינו מאותה תקופה וסיפק לי את האינפורמציה המרתקת הקשורה בתעודות אלה. אני לקחתי עלי את המטלה לסייע לו במחקרו על ידי פענוח התעודות ותרגומן לעברית. אני מבקש להודות לו בהזדמנות זו על שהאיר עיני בכל הנוגע לפרשה כמעט בלתי ידועה בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל.

     בשנות השמונים שלך המאה התשע עשרה התחדש היישוב היהודי בעיר עזה באמצעותן של משפחות אחדות שהיו מעורות בשפה ובמנהגים של הישוב הערבי ולפיכך יכולים היו לדור במחיצתם של ערבים ולפתח עימם קשרים ויחסי מסחר. בין המשפחות האלה ניתן למנות את משפחתו של ר' דוד עמוס ואת משפחת בן-יאיר. משפחתו של יוסף יאיר (או בן-יאיר) הגיעה לארץ ממצרים, אך מוצאה היה מארצות הבלקן והלאדינו הייתה שגורה בפיהם ושמשה אותם בצד הערבית. לאחר שהתגוררה שנים אחדות בעזה עברה המשפחה להתגורר בח'אן יונס הסמוכה וחיתה שם כמשפחה יהודית בודדת בתוך סביבה ערבית-מוסלמית. אחד מבני המשפחה אברהם בן-יאיר, עשה חיל בעסקיו המסועפים. הוא רכש בתים ונחלות בחאן יונס והיה מכובד בקרב בני העיר. (בפיהם היה מכונה "אבו עייש"). על מעמדו הנכבד גם בקרב היהודים מעידה העובדה שהוא השתדך עם משפחה מיוחסת בירושלים: בשנת 1906 נשא לאשה את בתו של ר' נחמן בטיטו, רב עדת המערבים, שכיהן גם במשרה הרמה של "ראשון לציון" (רב ראשי) בירושלים. אברהם נפטר ב1932- בעודו צעיר והותיר אחריו אלמנה וששה ילדים. המשפחה עברה בעקבות זאת לירושלים אך לא ניתקה את קשריה עם ח'אן יונס ומדי קיץ הייתה יורדת מירושלים לביתם שבח'אן יונס לפקח על רכושים. הבן הבכור חיים ירש את מקום אביו בניהול עסקי המשפחה. הוא טיפח את קשריו עם ערביי הדרום, במיוחד עם השייח'ים הבדואים בנגב והצליח להגיע ליחסי אמון עמהם. הוא שלט בשפות רבות, בין היתר בערבית ספרותית וניבים אחדים של ערבית מדוברת. בשנות השלושים, זמן רב לפני שהחלה הקרן הקיימת להתעניין ברכישת אדמות בנגב, כבר עסק בכך חיים בן יאיר בצורה אינטנסיבית. הוא הגה את הרעיון של הקמת שרשרת של ישובים עבריים בין עזה לבאר שבע על האדמות שרכש ואף ניסה בעצמו לממש את הרעיון ולהעסיק פועלים יהודים על אדמותיו שבבאר צאלים. פעולת הרכש הרחבה נעצרה עם פרוץ המרד הערבי בארץ ישראל (1936 - 1939). האדמות נשמטו מידי המשפחה בשל התפתחויות מסויימות שלא כאן המקום להרחיב עליהן את הדיבור, ומצאו בסופו של דבר את דרכן אל בעלות הקרן הקיימת. אחרי הקמת המדינה הציע אברהם בן יאיר את שרותיו למדינת ישראל תוך ניצול קשריו המסועפים עם ערביי הנגב וערביי המדינות השכנות, אך איש לא התעניין באפשרות הזו. הוא נפטר שבע ימים בשנת 1998. אחרי מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים היקר בעיר הולדת ח'אן יונס והתקבל שם בכבוד מלכים. אני מקווה שעבודתו של דן גזית, שממנה שאבתי את כל הכתוב לעיל, תתרום להעלאת זכותה ההסטורית של משפחת בן-יאיר למפעל גאולת אדמות וההתיישבות בנגב.

     בהמשך אני מביא בצילום, בתעתיק לאותיות מרובעות ובתעתיק לטיני מכתב אחד מתוך ההתכתבות המשפחתית. המכתב נשלח ב1931- לג'נטיל, אלמנתו של אברהם בן-יאיר (ובתו של ר' נחמן בטיטו) על ידי גיסה שלמה בן יאיר. ג'נטיל הפכה אחרי מות בעלה לראש המשפחה. היא ישבה במשך מרבית השנה בירושלים וניהלה ביד רמה את ענייני המשפחה. המכתב המצורף מעיד על מעורבותה בעסקים. יש במכתב תערובת של עסקי מקרקעין (נזכרים סוגי הקרקעות "מולוק" ו"רהן"), קניות של בדים וטבעות והכנות ליום כפור (משלוח תרנגולי כפרות). מבחינה לשונית ניתן להבחין בקלות ברישול שבסגנון ובכתיב (כנהוג בהתכתבות משפחתית לא פורמלית). הכותב איננו איש ספר, בכל האמור בספרות לאדינו. הוא נוטה להשמיט את האותיות המציינות תנועות ולהדביק יחד מלים כנהוג בדיבור היומיומי. כתיבתו רחוקה מלהיות תקנית.

 

* נדפס באקי ירושלים 73

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תעתיק המכתב לאותיות מרובעות:

 

[עמוד 1]

 

דייה די לוניס /3/ תשרי

פרה מי קירידה קונייאדה ג'ינטיל תמ"א

 

דיספואיס די סאלודארטי די אלטה איסטימה ג'ונטו קון לוס איז'וס

סיפאס קי לה אוטרה סימאנה טימביי דוס ליטראס אי אין לה

פרימירה ליטרה טיסקריב'י פור איןג'וס די לאס טייראס אי אסטה אגורה

איסטו אספיראנדו לה רפואיסטה קון איל פאפיל דילה טיירה

לוקי טיסקריב'י די לה טיירה דיל מולוק ייה לוקי טידישי קייה

ב'ניר אקי איל טורקו דייה מיורקליס או ג'וויב'יס קירימוס מיראר

קאנטו איסטה איסקריטו אנייה פראס אי קירימוס איסקפאר דיוס

אילה ריפואיסטה פור לה אוטרה טיירה קי איס רהן פור

8 /אוג'ו/ ליראס קייה מיטירון 6 שיס 6 ליראס

קומו קיריס טו אגורה איסטאמוס אספיראנדו אלה ריפואיסטה

קון איל פאפיל סיגורו קי אוי אימבייאטיס לה ריפואיסטה

פור לוקי טיסקריב'י טודו אין אוטרה ליטרה.

סיפאס אוי ב'ינו ליטרה די חלמי דישו קייה ב'יניר

אקי אין איסטה סימאנה דייה ב'יירניס אייו טיסקריב'י

קי טמבייאס קון חלמי לאס קונדורייאס אי לוס אניוס

אי לאס מאנטאטיפיס אגורה אוטרה ב'יס איסטו

אסקריב'יינדו אטי פור איסטוס קזאס סיפאס אגורה

נו סיקירי אימבייאר קון חלמי לאס מאנטאטיפיס

2

סי לו אימבייאס לאס קונדורייאס אי לאס(!) אניוס און אניו

או דוס. אמה לאס מנטאטיפיס נו טימבייאס אנדן(?)

אי דילי אה חלמי קי נו איסטאס טופאנדו אגורה מאנטאטיפיס

בואינוס איסטו מיראנדו פווידיסיר נו טיניס אגורה

לאס פראס פרה טודו? סולו אימבייה לאס קונדורייאס

אי איל אניו. אגורה נו סקירי מאנטאטיפיס.

סיגורו ייה אינטינדיטיס טודו.

סיפאס אין לה אוטרה ליטרה די לה אוטרה סימאנה טיסקריב'י

פור לאס כפארות קרימוס אמבייארלוס מינייאנה דייה

די מארטיס איקי טימביאס אונו מינייאנה אה לה מחטה (?)

סיגורו אימבייאטיס? אגורה טיניס אריינטו לה

פוליסה די לה קאשה די לאס גאינאס 4 גאיוס אי 4

גאינאס איסטאס כפארה אי אונה דימאזייה פרה חיים

טירוגו סיגון ארסיב'יראס איסטאס פשין לה רפואיסטה

קייה אריסיב'יטיס אי קאדה אנייו מיז'וראדו אה טודוס

מאס נו טינגו די אלארגאר מי ליטרה טי טופאס סאנוס

אי ריזיוס אמן די פארטי די ס'י פאדרי טי סאלודאן אה

טודוס אי פואידיסיר איל פאדרי אזי מועד די כפור

אנדי ב'וזוטרוס אי פרימיר דייה די סוכות

אזי אנדי ב'וזוטרוס ושלום די טו קונייאדו

                         שלמה ן' יאיר

 

 

תעתיק לאותיות לאטיניות:

[paj. 1]

Dia de lunes /3/ Tishre

Para mi kunyada Djentil tm"a

 

Despues de saludarte de alta estima djunto kon los ijos

sepas ke la otra semana t'embiyi dos letras i en la

primera letra t'eskrivi por e(n)chos de las tierras i asta agora

esto asperando ala repuesta  kon el papel dela tierra

Loke t'eskrivi de la tierra del muluk ya loke te_dishi ke_ya

venir aki el turko dua de mierk[o]les o djueves, keremos mirar

k[u]anro esta eskrito en_eya paras i keremos eskapar d[e]_eyos

I la repuesta por la otra tierra ke es ra'han por

8 /ocho/ liras k[e]_ya metieron 6 sesh 6 liras

komo keres tu agora. Estamos asperando ala repuesta

kon el papel. Seguro ke oy embiates la repuesta

por loke t'eskrivi todo en otra letra.

Sepas oy vino letra de Hilmi disho k[e]_ya [va] venur

aki en esta semana dia de viernes i_yo t'eskrivi

ke t'embias kon Hilmi las kundurias i los aniyos

i las mantatepes. Agora otra vez esto

eskriviendo ati por est(o)[a]s k[o]zas.  Sepas agora

no se_kere embiar kon Hilmi las mantatepes

2

Si lo embias las kundurias i l(a)[o]s aniyos, un aniyo

o dos. Ama las mantatepes no t'embias andn (?)

i dile a Hilmi ke no estas topando agora mantatepes

buenos. Esto mirando, puede_ser no tienes agora

las paras para todo? Solo embia las kundurias

i el aniyo. Agora no se_kere mantatepes.

Seguro ya entendites todo.

Sepas en la otra letra de la otra semana t'eskrivi

por las kaparot keremos embiarlos menyana dia

de martes i_ke tembias uno menyana a la mahta (?)

Seguro embiates? Agora tienes ariento la

polisa de la kasha de las gayinas 4 gayos i 4

gayinas - estas kapara i una demazia para Hayim.

Te_rogo segun aresiviras estas peshin  la repuesta

ke_ya aresivites i kada anyo mijorado a todos.

Mas no tengo de alargar. Mi letra te topas sanos

i rezios, Amen. De parte de si[nior] padre te saludan a

todos i puedeser el padre aze moed de Kipur  

ande vozotros i primer dia de Sukot

aze ande vozotros. Ve-shalom de tu kunyado

                                                                                                                                                                                                                                                                                    Shelomo [Be]n Yair