|
השער החידתי של תנ"ך פרארה (1553) וסודותיו ד"ר אבנר פרץ תנ"ך פרארה
הוא תרגום ללאדינו של התנ"ך. הוא יצא לאור
לראשונה בפרארה בשנת 1553. עורכיו היו אברהם אושקי ויום-טוב עטיאש, צאצאים
למשפחות של אנוסים מספרד ומפורטוגל. התרגום מוקדש במהדורה אחת לדוכס פרארה, ובמהדורה אחרת לדונה
גראציה נשיא. תנ"ך פרארה הוא עריכה מחדש של
תרגום שהיה קיים כבר בקרב היהודים במשך שנים רבות. תנ"ך
פרארה מודפס באותיות גותיות, דבר המעיד על כך שמהדורה
זו הודפסה עבור האנוסים שנמלטו מספרד ומפורטוגל ושכבר לא היו רגילים לקרוא
ספרדית באותיות עבריות. מעניין
במיוחד הוא שער הספר המוצג למעלה, ובייחוד הציור המעטר אותו. היינו מצפים למצוא
ציור מקראי המוקדש לדמויות מקראיות, כמו משה ואהרון או דוד המלך, או לסצנה
מקראית, אך למעשה מופיע בציור זוג ספינות נשברות. נראה כי העורכים ביקשו להעביר
באמצעות ציור השער מסר נסתר, שהיו חייבים להסתיר מעיניה הבוחנות של
האינקוויזיציה (ממש מעל הציור אנו קוראים את המילים: "נצפה ונבדק על ידי
לשכת האינקוויזיציה"!). ובכן,
מהו המסר הסודי שמביע הציור? ברצוני להפנות את תשומת הלב לפרק מ"ח בתהילים
(שהוא שיר של יום שני הנאמר בסוף תפילת שחרית). פרק זה יכול להתפרש בחלקו כאזכור
לאחרית הימים, כאשר כל מלכי הגויים יהיו מלאים פחד ואימה ויכירו בעליונותה של
ציון עליהם. כך
אומר המזמור: "...
כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, עָבְרוּ יַחְדָּו. הֵמָּה רָאוּ, כֵּן
תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ, נֶחְפָּזוּ. רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה. בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת
תַּרְשִׁישׁ..." תרשיש,
לפי אחד הזיהויים (שכנראה התקבל על ידי עורכי תנ"ך פרארה),
היא נמל גדול בספרד, או ארץ ספרד עצמה. "אניות תרשיש" היו ספינות
חזקות שיכלו להפליג למרחקים גדולים עד תרשיש. כאשר יצא לאור תנ"ך פרארה, ספרד הייתה מעצמה ימית גדולה, והביטוי "אניות
תרשיש" יכול היה להתפרש כצי הימי הספרדי (הארמדה). העורכים של התנ"ך,
בני הדור שבא לאחר גירוש ספרד ורדיפות האינקוויזיציה, היו מלאי ציפייה לבואה של
הגאולה העתידית באחרית הימים, ובמקביל לשבירת הגאווה הספרדית ואובדן הצי שלה.
רוח הקדים השוברת את אניות תרשיש נושבת מן המזרח, כלומר מציון, וכך הגאולה מציון
טומנת בחובה את נפילת ספרד ועוצמתה. את מה שלא יכלו העורכים לומר במפורש מאימת
האינקוויזיציה, הם הביעו באמצעות הציור שבשער התנ"ך. |
