|
מכתבה
של העלמה ר' נבון ד"ר אבנר
פרץ העלמה ר' נבון כותבת בראשית המאה הקודמת
איגרת מלונדון אל סבתה בירושלים(?). בראשית המאה העשרים רבו בקהילות הספרדים
באירופה ובלבנט נשים משכילות יודעות קרוא וכתוב. בתי הספר המודרניים שהוקמו
בעשורים האחרונים של המאה הי"ט כוונו גם אל בנות. החל משנות השישים של המאה
הי"ט פורשת האליאנס רשת של בתי ספר בקהילות המזרח, בהם בתי ספר לבנות.
בעקבותיהם נולדות יוזמות נוספות, מקומיות וחיצוניות, להפצת החינוך המודרני
בקהילות אלה. בירושלים פועלת לבד מן האליאנס גם חברת "העזרה" (שמרכזה
בגרמניה) וגורמים נוספים. עלמות ספרדיות לומדות בין היתר את הכתב הרהוט הנהוג
במזרח, כתב חצי קולמוס, שגרסתו לכתיבת לאדינו קרויה סוליטריאו.
יש ביניהן המתכתבות עם ארוסיהן היוצאים למדינות הים לבקש פרנסה ואפשרות התבססות. העלמה ר' נבון (איננו יודעים את שמה
הפרטי) שוהה זמן ממושך בלונדון (שוב, תופעה חדשה של נשים היוצאות את בית אביהן
ושוהות בנכר) ומשם היא כותבת איגרת בספניולית אל סבתה, כנראה בירושלים (לפי
סימנים שונים שלא נפרטם כאן), ערב חג הפסח תרס"ג (1903). היא מביעה את
געגועיה העזים (הגוברים עם הגיע חג משפחתי מובהק כמו פסח) ופורשת בשלום בני
המשפחה, הדודים והדודות. שימו לב לפתיח ולסיומת המסורתיים של המכתב עם ביטויי
הכבוד המופלגים: "אחרי נשקי רגליה וידיה ברוב כבוד". הכתב הוא כתב נאה
וברור ונוח לפענוח. שאלה היא, האם ידעה הסבתא לקרוא במכתב נכדתה או נעזרה לשם כך
במישהו שקרא באוזניה את המכתב? הנה צילום המכתב עם תעתיקו לאותיות
מרובעות ולאותיות לטיניות ותרגומו לעברית: מכתבה של ר. נבון אל סבתה מלונדון אפריל 1903 [צד ראשון] London le 2/4/1903 מי מויי קירידה
אי מוי איסטימאדה סי' ב'אב'ה דיספואיס די ביזארלי פייס אי מאנוס קון גראנדי ריספיקטו פאסו פור אוגורארלי לה פ'ייסטה די פסח ארוגו אל דייו קי אל אנייו קי ב'ייני לו ארימוס טודוס אינג'ונטוס קון מונג'ה אליגריאה
אמן. קירידה סיגורו ייה סי ארה אונה אידיאה
קומו מי טופו איסקאריניוסה אינדימאס קואנדו לאס פ'ייסטאס סי אסירקאן קי קיריאה סיר און פאשאריקו פור ב'ירלוס אי אמאיינאר איל איסקארינייו. קירידה לי רוגו אוגוראר לה פ'ייסטה אה מיס קירידאס טיאס אי מיס קירידוס סי' טייוס אין מיס- מו טיימפו קי ליס ביסו לאס מאנוס קון גראנדי ריספיקטו אי קי מי איסקוסין סי נו ליס איסקריב'ו פארטיקולאר מה אספירו איסקריב'ירליס אין סירקה איל דייו קי מוס אליגרי לוס קוראסוניס פור [צד שני] פואידיר אסיר איל דוב'יר סירקה מיס קירידוס קי מאלורוזאמינטי מונג'ו לו פינסו די איסקריב'יר מה נו ב'ינו אייאינדה לה אורה פ'אב'וראב'לי. איסטה איס לא ראסון קי מי דיטיני. אספירו קירידה סי' ב'אב'ה קי איסטאן אין בואינאס רילאסייוניס קון מי קירידה מאמה אי מי קירידה אירמאנה ליאה אי איל דייו מוס סאלב'ארה די איסטאס סופ'ריינ- סאס אין פריסטו אמן. קידו ביסאנדו סוס מאנוס קון גראנדי ריספיקטו סו דיב'ואדה אינייטה R.
`Navon תעתיק לאטיני [primer lado] London le
2/4/1903 Mi muy kerida i muy estimada si[nyora] vava Despues de bezarle pies i manos kon grande respekto paso por ogurarle la fiesta de Pesah. Arogo al Dio ke al anyo ke viene lo aremos todos endjuntos kon muncha alegria Amen. Kerida, seguro ya se ara una idea komo me topo eskarensiosa indemas kuando las fiestas se aserkan ke keria ser un pashariko por verlos i amaynar el eskainyo. Kerida, le rogo de ogurar la fiesta a mis keridas tias i mis keridos si[nyores] tios en mis- mo tiempo ke les beso las manos kon grande respekto i ke me eskusen si no les eskrivo partikular. Ma aspero eskrivirles en serka. El Dio ke mos alegre los korasones por [segundo lado] pueder aser el dover serka, mis keridos. Ke malorozamente muncho lo penso de eskrivir ma no vino ayinda la ora favoravle. Esta es la rason ke me detene. Aspero, kerida si[nyora] vava, ke estan en buenas relasiones kon mi kerida mama i mi kerida ermana Lea i el Dio mos salvara de estas sufrien- sas en presto. Amen. Kedo besando sus manos kon grande respekto. Su devuada inieta R. Navon תרגום המכתב [צד ראשון] לונדון 2/4/1903 לגברת סבתי היקרה והכבודה. אחרי נשקי ידיה ורגליה ברוב כבוד עוברת הנני לברכה לחג הפסח. אני מעתירה לאלוהים שבשנה הבאה נחוג אותו יחד כולנו בשמחה רבה. אמן. יקירה, בוודאי משערת היא לעצמה כיצד שרויה אני בגעגועים, בעיקר בעת שהחגים קרבים, שאני מבקשת להיות ציפור כדי [לעוף] לראותם ולהשקיט את געגועי. יקירה, מפצירה אני בה לברך [בשמי] בברכת החג את דודותי היקרות ואת האדונים
דודי ובה בעת נושקת ידיהם ברוב כבוד ושימחלו לי
אם איני כותבת להם באופן אישי. אך מקווה אני לכתוב להם בקרוב. שאלוהים ישמח ליבנו כדי [צד
שני] שנוכל למלא חובתנו בקרוב, יקירי. כי לרוע המזל רבות אני חושבת לכתוב אך טרם הגיעה השעה הראויה. זוהי הסיבה המעכבת בעדי. מקווה אני, גברת סבתי היקרה, כי הם נמצאים בקשר טוב עם אמי היקרה ואחותי היקרה לאה ושאלוהים יושיענו מן הסבל הזה במהרה. אמן. נותרת אני מנשקת ידיה ברוב כבוד. נכדתה המסורה ר.
נבון
|
