הקיקלופ, או איך עושים כסף ומהר

היה פעם בן אדם אחד שלא עבד יותר מדי קשה. היה יושב בכורסה, קורא עיתון. היו באים אליו החברים: "מה הבטלה הזאת לך? מה זה כבר אין עבודה בעולם?"

"עבודה?"

היה אומר להם, בחייכם, אתם ראיתים מישהו שעשה כסף מעבודה? דברים בטלים! כסף זה לא מעבודה. אתם רוצים לדעת איך עושים כסף ומהר? אני אגיד לכם! זה לא סוד. כל מה שצריך זה לחכות בסבלנות וכשמגיע המזל – לתפוס אותו בשתי ידיים ולא להרפות! זה כל הסוד. אתם עוד תראו."

טוב, שיעשה כרצונו. יום אחד הבן-אדם יושב כהרגלו בכורסא קורא עיתון. פתאום הוא רואה בעמוד האחורי איזו ידיעה קטנה, שאי שם באוקיינוס השקט מצאו אי עם קיקלופים, אתם יודעים אלה עם עין אחת בראש.

"זה המזל שלי!" הוא אומר, "כל אחד חושב זה סתם סקופּ, איזה ברווז עיתונאי, אבל אני אומר לכם: זה המזל שלי! אני הולך לצייד ספינה, להפליג לאי הזה, לתפוס קיקלופ ולהכניס אותו לתוך כלוב: 'אדוני, רוצה לראות קיקלופ – שים דולר! גברת, רוצה לראות איש עם עין אחת – שימי דולר!' שים דולר! שימי דולר! תוך שבוע אני ממלא את הכיסים, גוזר קופון והופך למליונר!"

ומה אני אגיד לכם, באמת הלך, שכר יכטה ויצא לים. יום, שבוע חודש – עולים יורדים על הגלים. יום אחד הוא רואה מרחוק רצועת אדמה.

"תביאו לי משקפת!"

מסתכל, מסתכל – וואלה! על החוף עומד בן אדם עם עין אחת באמצע, קיקלופ מארץ הקיקלופים.

"מהר מהר! תביאו את הסירה! תביאו את המשוטים! תעמיסו את הכלוב! מהר מהר!"

תח, תח, תח חותר לחוף. איך שהוא מגיע לחוף מתנפלים עליו שני קיקלופים תופסים אותו, שמים אותו בכלוב: "אדוני, רוצה לראות עם שתי עיניים – שים דולר!"

תוך שבוע מילאו את הכיסים, הפכו למיליונרים.

אז זה מה שאני אומר לכם – בחיים הכל מזל; תלוי רק של מי...

כבר אינני זוכר מתי וממי שמעתי סיפור זה לראשונה, אבל כל פעם שאני נזכר בו הוא מעלה חיוך על פני.

קיקלופ, כסף, מזל, מסע בים